בר"ע 38908-02-16

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו מיום 29.12.2015 (השופט אורן שגב; גז"ז 1717-02-15).

כללי

בבית הדין קמא הוגש על ידי המבקש ערעור על החלטת ועדת המומחים מיום 29.9.14 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה כי היא מותירה על כנה את החלטתה הקודמת לדחיית בקשתו של המבקש להכיר בו כנפגע לפי החוק לפיצויי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (להלן: "החוק").

המבקש, יליד 1942 הגיש לראשונה ביום 18.4.13 בקשה אל המרכז הרפואי לנפגעי גזזת, להכרה בו כנפגע על פי החוק. ביום 8.5.13 התכנסה ועדת המומחים לדון בעניינו של המערער, ללא נוכחותו, ומצאה כי שמו ופרטיו אינם מצויים במאגרי השמות של מי שבוודאות קיבל טיפול בהקרנות והחליטה לזמנו. ביום 17.7.13 התייצב המבקש לדיון במהלכו שמעה הוועדה את דבריו אודות טיפול ההקרנות שקיבל, לטענתו, בישראל וכן נערכה למבקש בדיקת קרקפת. ביום 7.11.13 עבר המבקש בדיקה על ידי רופאה מומחית דרמטולוגית מטעם הוועדה.

ביום 18.11.13 ניתנה החלטת הוועדה לפיה לא נוצרה תשתית מספקת לכך שהמבקש קיבל טיפול בהקרנה כנגד מחלת הגזזת ודחתה את תביעתו. ביום 12.1.14 הגיש המבקש ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין קמא וביום 5.5.14 ניתן פסק דין בהסכמה לפיו עניינו של המבקש יוחזר לוועדה שתתייחס לנימוקי הערעור.

ביום 29.9.14 התכנסה הוועדה ודנה בעניינו של המבקש, בנוכחותו. הוועדה עיינה במסמכים שהונחו לפניה בתיק לפיהם אין עדות בקרקפת לקבלת טיפול בהקרנות וכן שמעה עדות נוספת מהמבקש. בהחלטתה קבעה הוועדה כי דין התביעה להידחות פעם נוספת.