בר"ע 35091-12-14 המוסד לביטוח לאומי נ' לרט

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; בל 53070-07-14) אשר דחה את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 1.6.14 (להלן – הוועדה), בה נקבע כי למשיב דרגת נכות צמיתה בשיעור של 30% החל מיום 19.1.97, וכי יש להפעיל את תקנה 15 במלואה.

    

   הרקע לבקשת רשות הערעור

2. לפי העולה מהבקשה, המשיב עבד כעוזר טבח בין השנים 1987-2011 במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל. מתחילת שנת 2012 ועד ליום 7.10.13 שהה בביתו עקב השעיה מעבודתו, על רק הליך משמעתי נגדו, וביום זה פוטר מעבודתו.

3. תביעת המשיב מיום 9.4.13 להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, הוכרה על ידי המבקש (להלן – המוסד), אך נדחתה תביעתו להכיר בפגיעה בצוואר.

4. ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 20.10.13, קבעה למשיב דרגת נכות צמיתה בשיעור 20% החל מיום 19.1.1997. הוועדה ביקשה חוו"ד של ועדת הרשות לעניין הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע עבדוה), התשט"ז-1956 (להלן – תקנה 15).

5. ועדת הרשות מיום 25.12.13 המליצה שלא להפעיל את תקנה 15, והוועדה הרפואית מדרג ראשון, אשר התכנסה ביום 19.1.14, אימצה את מסקנותיה של ועדת הרשות שלא להפעיל את תקנה 15.

6. המשיב הגיש ערר על החלטת הוועדה בעניין תקנה 15, וועדה רפואית לעררים אשר התכנסה ביום 1.6.14, הפעילה את תקנה 15 במלואה.

7. ערעור המוסד לבית הדין האזורי על החלטת הוועדה להפעיל את תקנה 15 -נדחה על ידי בית הדין האזורי.