בר"ע 32525-09-15

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת אורנית אגסי; סע"ש 22894-01-14) מיום 1.9.15, בה חויב המבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט בסכום של 2,500 ₪ בשל דחיית בקשתו להורות לאחרונה לבצע את החלטת בית הדין בעניין גילוי מסמכים.

2. המבקש עותר "ליתן למבקש רשות ערעור, לדון בבקשתו כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור וכן להורות על ביטול חיוב המשיב בהוצאות שהוטלו עליו בהחלטה הנ"ל ולחייב את המשיבה בהוצאות בקשה זו".

3. לאחר עיון בבקשה ובכלל החומר הרלוונטי נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות, גם מבלי להדרש לתשובת המשיבה. ואלה טעמיי:

   סעיף 26 (א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 (להלן – החוק), קובע כי רשות לערער על החלטה אחרת של בית דין אזורי תנתן "אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה".

   לא שוכנתי כי חיוב המבקש בהוצאות כאמור, או אף התערבות בהחלטה האמורה, עונה על הוראת סעיף 26 (א) לחוק. לפיכך הבקשה נדחית.

   מעבר לאמור אוסיף שתי הערות: הראשונה, עסקינן בהחלטה שניתנה בבקשות חוזרות ונישנות בקשר לגילוי מסמכים, בכגון אלה אין מקום להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית; השנייה, לא מצאתי כי בנסיבות בהן ההחלטה מושא הבקשה ניתנה במסגרת שרשרת בקשות בקשר לגילוי המסמכים יש בעצם מתן ההחלטה - טרם תגובת המבקש לתשובת המשיבה - כדי להצדיק התערבות בהחלטה בשלב זה. ממילא בתום ההליך ניתן יהיה לתקוף את ההחלטה, ככל שיהיה בכך צורך.

4. סוף דבר, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

    

   ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ו (21 ספטמבר 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.