בר"ע 30571-04-14 ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב יפו מיום 8.4.14 (השופטת אורנית אגסי; ב"ל 37764-11-12) בו התקבל ברובו ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 18.10.12 (להלן - הוועדה).

2. עניינו של המבקש הוחזר לוועדה, על פי פסק דינו של בית הדין הארצי (השופט עמירם רבינוביץ; בר"ע 53362-03-12; 25.7.12; להלן – פסק הדין הקודם). בפסק הדין, שניתן על יסוד הסכמת הצדדים, נקבע בהאי לישנא:

   "עניינו של המערער יוחזר לדיון בפני הועדה. הועדה תתייחס במנומק לחוות דעתו של ד"ר אלכס רוזנטל ולשיעור הנכות הצמיתה (10% לפי סעיף 37(5)(א) לתוספת בתקנות) שנקבע על ידו, ותפרט למה כיוונה בדבריה, לפיהם היא אינה מקבלת את מלוא מסקנותיו לאור הבדיקה הנוכחית של תנועות עמוד שדרה צווארי. אם הכוונה שרק בשתיים מתוך שש התנועות קיימת הגבלה, תסביר הועדה, האם אין בכך די כדי לקבוע, שלמבקש הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה, המצדיקה את קביעת דרגת הנכות שהמליץ עליה ד"ר רוזנטל".

    

   בנוסף, דחה בית הדין את בקשת המבקש כי עניינו יוחזר לועדה בהרכב אחר, בעיר אחרת, וקבע כי אין בנסיבות מקרה זה טעם המצדיק סטייה מהכלל כי "דרך המלך" היא החזרת הדיון לאותה ועדה מלבד במקרים נדירים.

3. ביום 18.10.12 התכנסה הוועדה, בממצאיה נכתב כך:

   "הועדה חזרה ועיינה בפסק הדין בחוות דעתו של ד"ר אלכס רוזנטל מ-15.11.10 וכן בתיעוד שבתיק.

   בבדיקת רופא הוועדה מ 18.8.11 ביניהם רופא מומחה לעמוד שדרה נערכה בדיקה יסודית כולל בדיקה נוירולוגית מלאה כולל בדיקה מלאה של טווחי התנועה נמצאה הגבלה קלה בלבד בהטיות כאשר טווח הסיבובים והכיפופים נמצא מלא ופורט במעלות. הועדה התייחסה לממצאי ה-CT וה-MRI בלטי הדיסק הנם ממצא נטול משמעות קלינית שאינו חבלתי.

   יתר על כן, הועדה התייחסה לבדיקה במרפאת עמוד השידרה ע"י ד"ר חליל סלווה לפיה בבדיקה והדמיה לא נמצאה הפרעה ביציבות.

   קובץ התקנות קובע נכות עבור הגבלה קלה במקרה הנוכחי ההגבלה מזערית וחלקית בשתיים מתוך שש תנועות בצוואר לפיכך הוועדה סבורה שהנכות שנקבעה תואמת את המצב.

   באשר לחוות דעתו של ד"ר רוזנטל הועדה סבורה שהבדיקה הנוכחית ופענוח ההדמיה מדוייק לפיכך קבעה את אשר קבעה." (הדגשות במקור – א.א.)