בר"ע 29355-08-14 נזמייה טאטור יונס נגד המועצה המקומית רינה

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בנצרת (הנשיאה ורד שפר; סע"ש 61627-07-14), בו נדחתה בקשת המבקשת לצו מניעה זמני כנגד פיטוריה.

    

2. בתמצית, אציין כי המבקשת, ילידת 1951, עובדת כמזכירה במחלקת המנגנון של המשיבה מיום 01/03/95. ביום 01/07/14 קוים למבקשת שימוע טרם קבלת החלטת המשיבה על פיטורי המבקשת על רקע תכנית הבראה והתייעלות במשיבה. השימוע התקיים לפני ועדת פיטורים שכללה את גזבר המועצה, מזכיר המועצה ואת עו"ד אימן סוויד - כנציג היועץ המשפטי של המשיבה. היועץ המשפטי של המשיבה לא נכלל בועדת הפיטורים מאחר והוא מצוי בהשעיה זמנית מטעם לשכת עורכי הדין בשל כתב אישום שהוגש נגדו. בשימוע נכחו גם יו"ר ועד העובדים וחבר נוסף של ועד העובדים. המבקשת הופיעה לשימוע יחד עם עו"ד, וטענה כנגד פיטוריה. ביום 17/07/14 החליטה ועדת הפיטורים כי יש לפטר את המבקשת, וזאת מאחר ומשרתה איננה חיונית, לא תתקבל עובדת אחרת במקומה, והפיטורים מתחייבים מתכנית ההבראה וההתייעלות בה מצויה המשיבה. ועדת הפיטורים ציינה כי היא לוקחת בחשבון גם את העובדה שהמבקשת זכאית לפנסיה. ביום 19/07/14 נמסר למבקשת מכתב פיטורים לפיו עבודתה תסתיים ביום 20/08/14.

    

3. ביום 31/07/14 פנתה המבקשת לבית הדין האזורי בבקשה לצו מניעה זמני, במעמד צד אחד, כנגד פיטוריה. לא ניתן סעד במעמד צד אחד, וביום 10.8.14 התקיים דיון במעמד הצדדים.

    

4. המבקשת טענה בעיקרו של דבר את הטענות הבאות: הראשונה – טענות כנגד השימוע: נטען כי ההזמנה לשימוע לא פרטה את מכלול השיקולים לפיטורי המבקשת; השניה - טענות כנגד סמכות ועדת הפיטורים. נטען כי נפל פגם בהרכבה משהיועץ המשפטי של המשיבה לא נכלל בהרכבה; השלישית – טענות כנגד עצם ההחלטה של ועדת הפיטורים: ועדתה שימוע לא התייחסה לטענות המבקשת בשימוע, לא היתה כל טענה כנגד תפקוד המבקשת, היה מקום לפטר עובדים אחרים, ההחלטה חרגה מהעקרונות שהתוותה תכנית ההבראה ומהאישור שניתן לה על ידי מליאת המועצה; הרביעית – טענות הנוגעות לועד העובדים: לא התקיימה התייעצות עם ועד העובדים, לא נפרסה לפניו מלוא התשתית העובדתית ולא ניתנה הסכמתו; החמישית – טענה להפליה מטעמי גיל; החמישית – טענות להפליה מטעמי גיל ולשיקולים זרים – נקמנות פוליטית על רקע תמיכת המבקשת ומשפחתה במועמד מתחרה לראש המועצה הנבחר.

    

5. המשיבה התנגדה לבקשת המבקשת. לטענתה, בעקבות מצב כלכלי קשה מונה למשיבה חשב מלווה והיא נדרשה להכין תכנית הבראה, שכוללת ירידה בהוצאות. המשיבה הכינה תכנית הבראה שקיבלה את כל האישורים, לרבות של ועד העובדים; לא נפל פגם בהרכב ועדת הפיטורים; ועדת הפיטורים שמעה את המבקשת באריכות ושקלה את כל השיקולים הרלבנטיים, ובכלל זה את העובדה כי המבקשת מוגדרת כמזכירה וטלפנית ואין עוד צורך בתפקידה; המבקשת לא מופלית מטעמי גיל, שכן סיום עבודתה לא קשור לגילה אלא לצורך בצמצום ובהבראה; הטענות על שיקולים פוליטיים נטולות אחיזה במציאות. עוד הדגישה המשיבה כי מאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה, שכן החזרת המבקשת לעבודתה תפגע ביעדי תכנית ההבראה.

    

6. לאחר ששקל את טענות הצדדים ואת מכלול החומר שלפניו החליט בית הדין האזורי לדחות את הבקשה, תוך שהוא מדגיש כי קביעותיו הן לכאוריות בלבד. ואלה היו טעמיו של בית הדין האזורי: