בר"ע 29054-11-14 . ניתנה ביום 23 דצמבר 2014

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (בתיק סע"ש 33921-01-14; השופטת דגית ויסמן; החלטה מיום 7.10.14), בה שני חלקים: הראשון, החלטה המקבלת בחלקה בלבד את בקשת המבקשת לגילוי מסמכים ספציפי; השני, החלטה המורה למבקשת לאפשר למשיב לעיין במסמכים שגילתה המבקשת בתצהיר גילוי מסמכים מטעמה.

   עיון במסמכי המבקשת

2. ביחד עם בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע של החלק השני בהחלטה המורה למבקשת לאפשר למשיב לעיין במסמכים שהמבקשת ציינה בגילוי המסמכים מטעמה. בהחלטתי מיום 1.12.14 דחיתי את בקשת רשות הערעור ככל שהיא מתייחסת לחלק השני בהחלטה - סוגיית עיון המשיב במסמכי המבקשת.

   גילוי מסמכים

3. המבקשת הועסקה כעורכת דין מחודש יוני 2008 ולטענתה הועברה מתפקידה שלא כדין וללא שימוע כאשר היא מצויה בהריון מתקדם, וזאת על רקע מיזוג של המשיב עם בנק דיסקונט למשכנתאות. לטענתה, למרות שהייתה עובדת טובה ומוערכת, היא עברה מסכת של התעללות נפשית והתנכלות מצד המשיב ובסופו של דבר פוטרה שלא כדין בעת היותה בהריון.

   המשיב טען בתגובה כי לאחר שהמבקשת שבה מחופשת לידה ראשונה חל שינוי לרעה בתפקודה, אשר לא השתפר גם לאחר שיחות שנעשו איתה בעניין. בסמוך ללידה המשיב מוזג עם בנק דיסקונט למשכנתאות, והמבקשת שובצה לחלקת טיובים, שיבוץ שלא הסכימה לו. בהמשך נעשו ניסיונות שלא צלחו לשבץ את המבקשת לתפקיד מתאים. עד לחודש יולי 2013 שולם למבקשת שכר.

4. ביום 16.7.14 הגישה המבקשת בקשה לגילוי ועיון מסמכים ספציפי, בה התייחסה לשורה ארוכה של מסמכים. המשיב טען בתגובה כי הבקשה חסרת כל עילה ובסיס, אין למסמכים המבוקשים רלוונטיות לתביעה וגילוי חלק ניכר מהם יפגע בפרטיותם של צדדים שלישיים ללא הצדקה.

5. בית הדין האזורי, בהחלטתו מושא הבקשה שלפניי, דחה את הבקשה ביחס לרוב המסמכים המבוקשים, למעט תיקה האישי של המבקשת ותכתובת בעניין בקשה להעביר את המבקשת מתפקידה. בית הדין האזורי דן בסוגי המסמכים המבוקשים לאור מידת הרלוונטיות שלהם והפגיעה בצדדים שלישיים כתוצאה מגילויים. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני על החלק הראשון של ההחלטה.

6. בבקשת רשות הערעור נטען כי קיים חשש לפיו בית הדין האזורי נהג במשוא פנים בהחלטתו. יאמר כבר עתה כי הליך זה אינו המסגרת המתאימה לטענות מסוג זה. עוד נטען כי לא היה מקום לדחות את טענותיה העובדתיות מן הטעם שלא נתמכו בתצהיר הואיל ולא נדרש ממנה להמציא תצהיר וכי היועצת המשפטית וסמנכ"ל משאבי אנוש של המשיב אינם בגדר "צד שלישי" להליך. עוד טוענת המבקשת כי היה מקום להתיר גילוי של כל מסמך ומסמך אותו היא ציינה בבקשתה. בכלל זה היא טוענת כי מסמכים שונים (משובים, תיק אישי ותלונה בלשכת עורכי הדין) בקשר לממונה עליה, גב' דנית אפל, רלוונטיים לתביעתה, וכך גם תשקיפים שמעידים על כספים שקיבלו מנהלים בכירים במשיב על רקע המיזוג, תצלומי אבטחה בקשר לפגישות שעצם קיומם שנוי במחלוקת, ויומנים של בכירים במשיב שרלוונטיים לתביעתה. עוד טוענת המבקשת כי יש רלוונטיות למסמכים הנוספים אשר עתרה לגילויים, ובכלל זה תיק אישי בקשר לעובדת אחרת שבצעה טעות חמורה אך נשארה בעבודתה. בנוסף נטען כי יש להורות למשיב להציג אישור מהיועצת המשפטית לפיו תפקידה של המבקשת אינו קיים לאחר המיזוג, ואישור לפיו ראש הצוות לא הועברה מתפקידה. עוד נטען כי יש להמציא מסמך המעדכן מי היא עורכת הדין שעזבה לטענת המשיב את הבנק ביוני 2009, ולהציג איתור או שחזור של הדואר האלקטרוני מיום 23.2.12 שנגע להעברת המבקשת מתפקידה. עוד מוסיפה המבקשת כי יש להמציא לעיונה את תלוש השכר של רואה החשבון אשר שובץ לטלבנק לטענת המשיב, אשר קשור להפעלת הלחץ על המבקשת. באשר להחלטה לאפשר למשיב לעיין במסמכים אותם חשפה המבקשת – נטען כי המשיב לא הגיש במועד בקשה לעיון במסמכים.