הסתדרות העובדים הכללית נ' נטו מלינדה סחר בע"מ

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בבאר שבע (השופטת יעל אנגלברג-שהם ונציגי הציבור גב' מרים יעיש ומר יאיר כפיר; ס"ק (ב"ש) 29252-04-18 מיום 6.8.2018) בבקשת המבקשת לסעד זמני שהוגשה במסגרת בקשת צד בסכסוך קיבוצי.

2. הרקע לבקשה הוא מהלכי התארגנות ראשונית בהם נוקטת המבקשת (להלן: ההסתדרות) לאגד את עובדי המשיבה. לטענת ההסתדרות מהלכי ההתארגנות הם לצנינים בעיני המשיבה ולכן היא פועלת לפגיעה בהם. בנסיבות אלה הגישה ההסתדרות לבית הדין האזורי בקשה לסעד זמני שיורה למשיבה להימנע מכל התערבות או פגיעה במהלכי ההתארגנות הראשונית.

3. בהחלטת בית הדין האזורי מיום 6.8.2018 אשר ניתנה לאחר שמיעת עדויות ועיון בסיכומים נקבע כי המשיבה הוכיחה לכאורה שאיש מטעמה לא הורה על נקיטת צעדים לפגיעה בהתארגנות, ולא נקט בצעדים כאלה בעצמו. על כן קבע כך:

   "על יסוד כל האמור, אנו קובעים כי הבקשה לקבוע כי המשיבה פגעה בהתארגנות – נדחית. עם זאת אנו חוזרים ומורים כי על המשיבה להמנע מלהתערב במהלכי ההתארגנות, לרבות פניה לעובדים בעניין חתימתם על טפסי חברות / ביטול חברות להסתדרות, ו/או הפעלת לחץ על עובדים לביטול חברותם; ו/או להימנע מהתנכלות או אפלייה כלפי עובדים על רקע התאגדותם". (סעיף 49 להחלטה).

   כנגד החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

4. בבקשת רשות הערעור טוענת ההסתדרות באריכות לפגמים שנפלו בהחלטת בית הדין האזורי. בין היתר טוענת ההסתדרות כי היא הניחה לפני בית הדין האזורי ראיות המצביעות על כך שהמשיבה בהתנהלותה פוגעת בהתארגנות העובדים. עם זאת לשיטתה בית הדין שגה בניתוח הראיות שהונחו לפניו, בהתעלמות מחלק מהן, בכך שלא העביר את נטל ההוכחה לכתפי המשיבה ובכך שלא בחן את השאלה אם המשיבה בהתנהלותה מעודדת פגיעה בהתארגנות. על יסוד האמור עותרת ההסתדרות כי בית דין זה יקבע שהמשיבה התערבה במהלך ההתארגנות וייתן צווים אופרטיביים כנדרש בנסיבות. כן עותרת ההסתדרות כי נורה למשיבה להעביר לה סרטון ונספחים שהוסתרו מעיניה במסגרת החלטות ביניים אחרות של בית הדין האזורי.

5. לאחר עיון בבקשה דעתי היא כי לעת הזו אין ליתן רשות לערער. זאת מן הטעם שההכרעה בטענותיה של ההסתדרות בעניין פגיעה במהלכי ההתארגנות במשיבה נצרכת לתשתית עובדתית רחבה, אשר בשלב זה טרם הונחה לפני בית דין זה. בנסיבות אלה באתי לכלל מסקנה כי יהא זה מן הנכון להשיב את ההליך העיקרי לדיון בבית הדין האזורי, על מנת שישמע את ראיות הצדדים בלוח זמנים מזורז, יקבע את התשתית הראייתית המלאה בהתייחס לטענותיה של ההסתדרות בעניין פגיעה במהלכי ההתארגנות על ידי המשיבה או מי מטעמה, ויבחן מחדש את טענותיה של המבקשת על יסוד מכלול הראיות שיונחו לפניו.

6. מבלי לגרוע מהאמור חזקה על המשיבה כי תקפיד על קיום הצו שנתן בית הדין האזורי בסעיף 49 להחלטתו. למען הסר ספק אוסיף ואדגיש כי על המשיבה להימנע מכל פגיעה שהיא במהלכי ההתארגנות, בין בעצמה ובאופן ישיר ובין באופן עקיף, לרבות באמצעות עובדים אחרים וכי צו זה יעמוד בתקפו עד להכרעה בהליך העיקרי. כפי שכבר צייתי לעיל בהליך העיקרי בית הדין האזורי שוקל מחדש את הראיות והעדויות המובאות לפניו, לרבות עדויות וראיות חדשות שלא היו בפניו בהליך הזמני.

7. היות שמדובר בהליכי התארגנות ראשונית יקבע בית הדין האזורי דיון דחוף בהליך העיקרי, ולכל המאוחר בשבוע הראשון של חודש ספטמבר.