בר"ם 2911/16 מדינת ישראל – רשות המיסים נ' רו"ח עופר מינרב

בפני בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 8.3.2016 ומיום 6.4.2016 (ת"מ 115/07, השופטת י' שיצר). בהחלטותיו אלה דחה בית המשפט המחוזי בקשות להארכת המועד לביצוע פסק דינו המשלים מיום 5.1.2016. 

רקע והליכים קודמים

2.         בשנת 2007 הגיש המשיב תובענה מנהלית כנגד המבקשת, רשות המיסים (להלן: הרשות), וזו אושרה בסופו של דבר כתובענה ייצוגית (להלן:התובענה). התובענה נסבה על גביית תשלומים שלא כדין ממייצגי נישומים (רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס) בגין התחברות ושימוש במערכת שירות עיבודים ממוכנים (להלן: מערכת שע"מ או שע"מ).

3.        ביום 11.8.2015 נתן בית המשפט המחוזי פסק דין חלקי, ובו קיבל את עיקר התובענה. בית המשפט המחוזי הורה לרשות להשיב לחברי הקבוצה סך של כ-40 מיליון שקלים. להשלמת התמונה יוער כי על פסק הדין החלקי הגישו שני הצדדים ערעורים, שעניינם בין היתר תקופת ההשבה. יחד עם זאת, קיים סכום של 20 מיליון שקלים אשר לגביו אין מחלוקת כי על הרשות להשיבו לחברי הקבוצה. המחלוקת שבפנינו נוגעת לאופן ולמועד ביצוע ההשבה באשר לסכום זה.

4.         ביום 5.1.2016 נתן בית המשפט המחוזי פסק דין משלים בתובענה, שכלל הוראות באשר לאופן ביצוע ההשבה, לשיעור הגמול לתובע הייצוגי ולשכר הטרחה של בא-כוחו. בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כי על הרשות להשיב בעין לחברי הקבוצה את הסכומים שנגבו שלא כדין, וכי נוכח חלוף הזמן, יש לקבוע פרוצדורת השבה "מעשית ותכליתית". בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי על הרשות לפרסם תוך 120 ימים הודעה בעיתונות על עיקרי פסק הדין ועל אפשרויות ההשבה של הסכומים ששולמו, כך שזו תכלול בין היתר את כתובת אתר האינטרנט של הרשות. באתר, כך נקבע, תופיע הפניה לטופס בקשת השבה שניתן יהיה למלא באופן מקוון או לשלוח בדואר רשום. השבת הכספים לפונים תיעשה תוך 45 ימים מכל פניה שתתקבל, ובלבד שזו תגיע תוך שנתיים מהפרסום האחרון בעניין.

5.         ביום 21.2.2016, כחודש וחצי לאחר מתן פסק הדין המשלים, הגישה הרשות לבית המשפט המחוזי בקשה למתן ארכה לביצועו של פסק הדין, כך שהמועד לפרסום המודעות בעיתונות ולהפעלתו של מערך ההשבה המקוון יידחה ליום 8.8.2016. בבקשה עמדה הרשות על כך שלצורך ביצוע ההשבה באופן שנקבע בפסק הדין המשלים היא נדרשת להקים מערכת ממוחשבת ייעודית אשר פיתוחה מורכב, ועל כן היא נזקקת לארכה. המשיב התנגד לבקשה, והדגיש כי בית המשפט העניק לרשות זמן מספק להתארגנות וכי בקשתה להארכת מועד היא בגדר "גרירת רגליים". ביום 8.3.2016 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בהחלטה קצרה שבה נכתב "ההחלטה נדחית".

6.        ביום 5.4.2016 הגישה הרשות בקשה לעיון נוסף בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה להארכת מועד. בבקשה זו שבה הרשות והדגישה כי השבת התשלומים לציבור המייצגים היא תהליך מורכב הכולל קליטת פניות וביצוע חישובים בעניינם של יותר מ-1,800 מייצגים, מלאכה שחייבת להתבצע באופן ההולם את סדרי המינהל הקיימים, תוך שימוש מתאים במערכות ממוחשבות אשר אינן מוכנות בשלב זה להפעלה. הרשות הוסיפה כי היא אף בחנה אפשרות לבצע את מנגנון ההשבה באופן ידני בלבד, אך מצאה כי זהו פתרון שלא מאפשר בקרה ופיקוח הולמים מצד החשבות של הרשות. לבסוף, ציינה הרשות כי פרק הזמן הנוסף שהיא מבקשת, עד ליום 8.8.2016, הוא פרק הזמן המינימלי הנדרש לשם השלמת ההכנות הנדרשות לצורך יישום פסק הדין. בקשה זו נתמכה בתצהירו של חשב הרשות. המשיב התנגד אף לבקשה זו.

7.        בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של הרשות לעיון חוזר בהחלטתו הקודמת, בקבעו כך: "לא מובן לי מדוע לא ניתן לפעול דרך מערכת שע"מ הקיימת, שדרכה נגבו הסכומים. את הבקרה ניתן יהיה להתקין אח"כ לתוך מערכת שע"מ".