בר-זוהר נ' עירית חיפה

פסק דין

רכבו של התובע ניזוק כתוצאה מנפילת עץ ביום 11.12.10, וזאת עת חנה הרכב ברח' ברל כצנלסון 47 בנוה שאנן (להלן: "האירוע").

עלות תיקון הנזקים, על פי חשבון ממוסך אלון שירותי רכב – טובי בע"מ, עמדה על סך של 5,272 ₪ כולל מע"מ.

רכבו של התובע היה מבוטח על פי פוליסה לביטוח מקיף, אך התובע לא הפעיל את הפוליסה והמציא אישור המבטחת בדבר אי הגשת תביעה. ההשתתפות העצמית של התובע עמדה על סך של כ 1,000 ₪. התובע ביקש למנוע הפסד זה וכן את ההפסד שייגרם לו בגין העדר הנחת תביעות. על כן, התובע לא הפעיל את פוליסת ביטוח הרכב.

התובע טוען, כי הנזק שנגרם לרכבו נגרם שלא באשמתו. הנזק נגרם כתוצאה מנפילת עץ הנטוע בשטח ציבורי השייך לעירייה, והנתון לפיקוחה של העירייה. העירייה הפרה את חובותיה על פקודת העיריות.

הנתבעת כפרה בחבותה. לטענתה, היא מקיימת פיקוח שוטף על העצים שבשטחיה, במוקד החירום אצלה לא התקבלו קריאות כלשהן על קיומה של סכנה כלשהי ברחוב בר כצנלסון לפני האירוע. הנתבעת הגישה את חוות דעתו של ד"ר עמוס פורת מהשירות המטאורולוגי המלמדת על תנאי מזג האוויר הסוערים ששרו ביום האירוע באזור חיפה, מהירות הרוח הגבוהה וכמויות הגשם שירדו. על פי חוות הדעת, מהירות הרוח באזור חיפה הגיעה למהירות המקסימאלית, ואף לא מן הנמנע, שבמזג האוויר ששרר (משקעים, עננות מפותחות וסופות רעמים) זמנית ומקומית הגיעה מהירות הרוח לערכים גבוהים מהערכים המקסימאליים. בנסיבות, הנתבעת ביקשה להורות על דחיית התביעה כנגדה.

אין חולק כי ביום 11.12.10 נפל עץ הנמצא בתחום שיפוטה של הנתבעת, על רכבו של התובע.

אמנם, התובע לא ידע למסור פרטים אודות סוג העץ שנפל, סיבת נפילתו, מצבו של העץ וכו'. יחד עם זאת, התובע אינו תושב הרחוב בו ארע האירוע. בנו של התובע היה זה שהחנה את הרכב שם ביום האירוע עת ביקר את חברו (ראו: עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 13), ולא ניתן לצפות מהתובע לדעת מה הסיבות שגרמו לנפילת העץ.

לדידי, על הרשות המקומית, בדומה לכל בעל מקרקעין, לוודא שהעצים המצויים ברשותה אינם מהווים סכנה לעובר בסמוך אליהם או לרכוש המצוי בסביבתם. לפיכך, על הרשות, באמצעות האגף לגנים ונוף המצוי בדרך כלל באותה רשות מקומית, לבדוק, ולו מידי שנה בשנה, את העצים המצויים בתחומה על מנת לוודא שהם לא לפני קריסה או שאין איתם בעיה אחרת המסכנת כאמור את הציבור.

נטל ההוכחה שהרשות נקטה בכל האמצעים הסבירים על מנת לוודא שהעצים תקינים מוטל על הרשות שהעצים הינם בבעלותה, וזאת בדומה לבעל מקרקעין פרטיים. אם העץ היה נטוע במקרקעין בבעלות אדם פרטי, עליו מוטל הנטל להראות שנקט בכל האמצעים הסבירים למניעת נפילת העץ שבשטחו.

מצב שבו נופל עץ הינו מצב הנכנס לגדר "הדבר מדבר בעד עצמו" ו/או המעיד על קיומה של "רשלנות לכאורה", שכן בדרך כלל התובע אינו יודע מה קרה. הנתבע שהעץ בבעלותו ו/או נטוע במקרקעין שבבעלותו ו/או אחראי על תחזוקתו, בודאי יודע או צריך לדעת יותר ביחס למה מצוי במקרקעין שבשליטתו וסביר להניח יותר שהוא התרשל מאשר התובע, לכן יש להעביר אל הנתבע את הנטל שלא התרשל.

זאת ועוד, התובע זימן את מר חזן קובי, אשר התגורר במועדים הרלבנטיים לאירוע, ברח' כצנלסון 31. עד זה עבר במקום ביום האירוע והבחין בעץ על הרכב. לפי עדותו של מר חזן, שלושה שבועות לפני האירוע נפל עץ אחר באותו רחוב על רכב אחר שחנה בצד המדרכה ברחוב, והעירייה הגיעה למקום ופינתה את העץ (ראו: עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 29-30). מר חזן נשאל אודות מצב העץ טרם נפילתו, והשיב כי "השורשים ממש בלטו החוצה מהעץ, הוא היה במרחק של 2 מ' מהמדרכה והוא היה נוטה לצד" (ראו: עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 2-4).

עדותו של מר חזן קובי יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר. עדותו של מר חזן לא נסתרה על ידי הנתבעת. בהקשר זה, מר מחמוד חאלד, עד ההגנה, השיב כי: " לגבי המקרה שקדם לאירוע זה ברחוב, אנחנו בדקנו את העצים" (ראו: עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 20), אך בהמשך עדותו מר חאלד חזר בו והעיד כדלקמן: " אני לא זוכר שהייתה לנו קריאה לגבי עץ שלושה שבועות לפני" (ראו: עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 17-18).

לא נעלמה מעיניי העובדה שטענת התובע בדבר נפילתו של עץ אחר באותו רחוב שלושה שבועות לפני האירוע הועלתה לראשונה, במסגרת הדיון ובמהלך עדותו של מר חזן. טענה זו לא היה לה כל זכר בכתב התביעה ו/או בהתכתבויות בין הצדדים שקדמה להגשת התביעה, אך עדיין אין בכך כדי להצדיק את מחדלה של הנתבעת והימנעותה מהצגת דו"ח שישקף את מצב הקריאות שהתקבלו במוקד החרום של העירייה על מפגעים כלשהם ברחוב נשוא התביעה ולו לתקופת החודש האחרון שקדם ליום האירוע. דו"ח זה היה אמור להיות מוגש על ידי העירייה ללא כל קשר לטענת התובע שעלתה במסגרת הדיון, שכן דו"ח זה היה אמור לתמוך בטענת העירייה בדבר אי קבלת קריאה על מפגע כלשהו ברחוב נשוא התביעה לפני מועד האירוע. מסמך כאמור הינו בהישג ידה של הנתבעת, ובפעולה טכנית פשוטה (הדפסת המסמך) היה באפשרות הנתבעת להשיג את הדו"ח ולהגישו לבית המשפט כחלק מראיותיה. משלא עשתה כן הדבר פועל לרעתה. חזקה על בעל דין שלא ימנע מבית המשפט הגשת ראיה שיש בה כדי לקדם את עניינו. אי הגשת הראיה הנ"ל, מבלי שהתקיימה סיבה מוצדקת לכך, מקימה חזקה, לפיה אם הראיה הייתה מוגשת היא הייתה פועלת לרעת הנתבעת.

הנתבעת הינה הגוף המופקד על תחזוקת העצים בשטחים הציבוריים בעיר חיפה, לרבות ברחוב נשוא התביעה. המידע לגבי הפעולות שנעשו, ככל שנעשו, על ידי העירייה לתחזוקת העצים ברחוב נשוא התביעה מצוי בידי העירייה. המידע אודות המעקב, הביקורים, הפיקוח, ההשגחה שנעשו, ככל שנעשו, לגבי העצים ברחוב נשוא התביעה נמצא בידי הנתבעת. הנתבעת לא הציגה ולו בדל ראיה אחת העשויה ללמד על הפעולות שננקטו על ידה בכל הנוגע לתחזוקת העצים ברחוב נשוא האירוע. נציג הנתבעת הציג לעיוני רשימת רחובות שבהם מתוכננים ביקורים לבדיקת העצים. אך, מדובר בביקורים המתוכננים לשנת 2012, ולא ברי מה התוכניות שהיו ו/או שבוצעו, ככל שבוצעו, לפני מועד האירוע. לא זו אף זו: רח' כצנלסון אינו נכלל ברשימה זו. בהקשר זה, מר חאלד ציין, כי לא ניתן לכלול ברשימה את שמותיהם של כל הרחובות בעיר. ברשימה מצוינים רחובות מרכזיים ואזורים שלמים, ואילו בפועל, הבדיקות נעשות בכל הרחובות. טענה זו אין בידי לקבלה. רישום מלוא הרחובות של העיר אין בו כל הכבדה על הנתבעת, וחזקה עליה שאם הייתה מבצעת בדיקות תקופתיות ברחוב נשוא התביעה, הדבר היה מקבל ביטוי ברישומיה. ודוק: בדיקות תקופתיות אמרתי, ולא יומיומיות. הדבר מפחית אף הוא מההכבדה הנטענת על ידי הנתבעת.

נציג הנתבעת, שהינו איש המקצוע המופקד על תחזוקת העצים בעירייה, העיד כי העץ נפל מהשורשים וכי לא קיימת בדיקה, לא בארץ ולא בעולם, שיכולה לבדוק מה מצב השורשים באדמה או לגלות קיומו של ריקבון בשורשים (ראו: עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 20-22, וכן עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 19). טענה זו כשלעצמה אינה רלבנטית לענייננו, שכן הנתבעת לא הוכיחה שיצאה ידי חובתה בדבר ביצוע הבדיקות התקופתיות לעצים ברחוב נשוא התביעה.

הנתבעת הגישה חוות דעת של השירות המטאורולוגי המלמדת על מזג האוויר הסוער והקשה ששרר באזור חיפה ביום האירוע. הנתבעת טענה כי מדובר בכוח עליון שיש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין מחדלה הטען לבין הנזק שנגרם. טענה זו לאו טענה היא, שכן החובה המוטלת על הרשות לדאוג למצב העצים בשטחה נועדה, בין היתר, על מנת להבטיח מניעת נפילת עצים גם בתנאי מזג אוויר סוער. לא זו אף זו: תנאי מזג אוויר סוער אינם דבר בלתי צפוי, והמומחה מטעם הנתבעת לא קבע בחוות דעתו כי מדובר בתנאי מזג אוויר חריגים במיוחד או שאינם אופייניים לעונת החורף בארצנו.

לרכב התובע נגרם נזק שעלות תיקונו עמדה על סך 5,272 ₪. סכום זה משוערך להיום עומד על סך של 5,530 ₪. למעשה, זהו הנזק היחיד שהוכח על ידי התובע.

למותר לציין, כי הנתבעת לא סתרה את גובה העלות לתיקון הנזק הנ"ל.

מכל המקובץ, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 5,530 ₪, בתוספת סך של 300 ₪ בגין הוצאות משפט.