בר אוניל ואח' נ' מרכז רפואי צאנז

החלטה

1.החלטה זו מתייחסת לבקשה מס' 12 שהוגשה על ידי התובעים ביום 21.12.10.

התובעים מלינים על כך שהנתבע לא השיב להם על פנייתם לקבלת תצהיר תשובות לשאלון. על שום כך עתרו לכך שבית המשפט יחייב את הנתבע ליתן לתובעים, לאלתר, תצהיר תשובות לשאלון וכי אם הנתבע לא יעשה כן יחליט בית המשפט באשר לסנקציה הראויה לאור הנסיבות.

2.בקשתי וקבלתי את תגובת הנתבע לבקשה. הנתבע מתנגד לבקשה ומבקש לדחותה.

3.לאחר עיון בנימוקי הבקשה ובתגובת הנתבע החלטתי לדחות את הבקשה.

בתיק זה התקיימו ישיבות אחדות של קדם משפט. בסופו של דבר ניתנה הוראה לבאי כח הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית ובישיבת קדם המשפט שהתקיימה 29.11.10 נקבעו מועדים לשמיעת הראיות, כשהראשונה בהם היא הישיבה שנועדה ליום 29.12.10.

בבקשתם טענו התובעים כי השאלון הועבר לנתבע כבר לפני למעלה מ- 6 חודשים. מאחר והנתבע לא נתן לתובעים תצהיר תשובות לשאלון, הוגשה הבקשה.

חוששני כי התובעים אחרו את המועד. זאת, לא רק משום שעל פי תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזחי, תשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות") בעל דין אינו רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה "(...)לתת צו למסירת שאלון (...), אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך שלושים ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה, לפי המאוחר יותר, בבקשה בכתב להשיב בתצהיר על השאלון או לגלות בתצהיר את המסמכים ובעל הדין לא נענה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שנמסר לו כתב הבקשה"; ולא רק משום שקדם המשפט כבר תם ועל פי תקנה 149(ב) "לא ידון בית המשפט (...) בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

דין הבקשה להדחות הן בשל הטעמים האמורים והן משום שהבקשה הוגשה לבית המשפט 8 ימים לפני המועד הקבוע לשמיעת הראיות. זאת, משום שהאיחור בהגשת הבקשה מכניס את בית המשפט ואת הנתבע לסד זמנים לא סביר והכל רק משום שהתובעים אחרו בהגשת בקשתם.

הבקשה נדחית.

עניין ההוצאות יידון בסוף הדרך.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"א, 26 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.