בר אברהם ביטון נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופטת ש. קריספין-אברהם], אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיעה את המערער בדינו בעבירה של אי-ציות לתמרור, התמרור הוא סימון בצבע של אבני שפה, צבע אדום-צהוב, על פי התמרור שבעבר סומן כ-ד' 21 והיום, עפ"י לוח התמרורים החדש, כתמרור 511, תמרור שבו מותר לעצור לצורך העלאת והורדת נוסעים בלבד, סוג הרכב שהוא אוטובוס.

בית משפט דן בעניינו של המערער אחרי שזה ביקש להישפט, משנרשמה לו הודעת ברירת משפט על סך 250 ₪ וניתן לו יומו בבית המשפט, העיד הוא בעצמו להגנתו וכן הועד השוטר, אשר רשם את הדו"ח לנאשם.

בית משפט קמא בחן את כל טענותיו של המערער, הן באשר לפרשנות שיש ליתן לתמרור, דהיינו, לסימון בצבע, והן לטענות של אכיפה בררנית להן טען. בית משפט סמך ידיו על מהימנות גרסתו של השוטר וקבע עובדתית שלא נמצא פגם בשיקוליו של השוטר ברשמו את הדו"ח למערער, לא נמצא בכך כל בסיס עובדתי לטענה של אכיפה בררנית.

באשר לפרשנות לתמרור, ברור למדי שפרשנותו של בית משפט קמא נכונה הייתה, ואכן, הגם שמותר לעצור עם אוטובוס במקום בו חנה המערער לצורך הורדה או העלאה של נוסעים, אסור לחנות שם, ומשעשה כן, כפי שהוא מודה בעצמו, עבר העבירה.

באשר לעונש, בית משפט קמא גזר למערער קנס העולה במעט על ברירת המשפט, סך של 350 ₪, לא אוסיף לו כל עונש אחר ובשל כך, גם אם יש למערער טענות למידת העונש בעניינו, טענות אלה דינן דחייה.

הערעור נדחה.

למרות מה שקבע בית משפט קמא, הקנס ישולם ללא תוספת פיגורים עד יום 01.02.12.

ניתנה והודעה היום י"ט כסלו תשע"ב, 15/12/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: