בקשת תובע לצירוף חוות מומחה מתיק אחר כחוות דעת מטעמו

לפניי בקשת התובע להתיר לו לצרף חוות דעת מומחה אשר מונה כמומחה בית משפט בהליך אחר, כחוות דעת מטעמו.

רקע:

1. התובע קטין, יליד 1998, טען כי ביום XXX, עת רכב על סוס משוטט באזור העיר ט', החל לפתע הסוס להשתולל ולדהור וכתוצאה מכך העיף הסוס את התובע מעל גבו, התובע נתקע בעץ, נפל על הרצפה ואיבד את הכרתו (להלן: "התאונה").

2. בגין נזקי הגוף, שנגרמו לתובע בעטיה של התאונה הגיש התובע שתי תביעות: האחת לבית משפט השלום בחיפה כנגד "כלל חברת הביטוח בע"מ" לפיצוי מכח פוליסה, בשל היות התובע תלמיד בבית ספר מבוטח.

            התביעה השנייה היא התביעה המתבררת בפניי כנגד העירייה ו"הראל חברה לביטוח בע"מ", אשר ביטחה בזמנים הרלוונטיים את העירייה. לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת של מומחים מטעמו. חוות הדעת הרלוונטית לצורך הכרעה בבקשה, היא חוות דעתו של הפסיכיאטר, ד"ר ראסם כנאענה, אשר העריך את נכותו הפסיכיאטרית הצמיתה של התובע בגין פגיעה אישיותית – התנהגותית וירידה קוגניטיבית בשיעור של 50% וייחס שני שליש מנכות זו לתאונה וכן נכות פסיכיאטרית צמיתה בגין סימנים חרדתיים בשיעור של 20% (להלן: "חוו"ד פסיכיאטרית").

3. בית משפט השלום, מינה מומחים מטעמו. בין השאר, מינה את ד"ר פרחאת כאמל, רופא מומחה לפסיכיאטריה אשר המליץ על מינוי מומחה בתחום נוירוכירורגיה. בהסכמת הצדדים מינה בית המשפט השלום בתחום הנוירולוגיה את ד"ר שגיא הרנוף, אשר העריך את נכותו של התובע בגין חבלת הראש בשיעור של 100% בתקופת האשפוז ו-60% לצמיתות מיום שחרורו מבית החולים, ובגין א-סימטריה בפנים עם הנמכה של צד עין שמאל – 10% מיום התאונה לצמיתות (חוו"ד מיום 6/11/16 – להלן: "חוות הדעת הנוירולוגית").

4. התובע ביקש לצרף לתביעתו המתבררת בפניי את חוות הדעת הנוירולוגית, כחוות דעת מטעמו בתחום הנוירולוגי. הנתבעות התנגדו לכך בשל שלושה טעמים עיקריים, שהתובע התייחס להם בתשובתו.

להלן, אבחן טענות הצדדים אחת לאחת.

טענות הצדדים:

5. הטענה הראשונה - לטענת הנתבעות, אין להיעתר לבקשת התובע, שכן הוא צירף לכתב תביעתו חוות דעת פסיכיאטרית מיום 30/8/14 הערוכה על ידי המומחה מטעמו – ד"ר כנאענה ראסם.

            לטענת הנתבעות, התובע מבקש כעת לצרף את חוות הדעת הנוירולוגית רק בשל שהעריכה את נכותו הצמיתה, כגבוהה יותר מהנכות הפסיכיאטרית העריך הרופא מטעמו - ד"ר כנאענה (60% לצמיתות לעומת שני שליש מ-50%). בנסיבות אלו, אין כל הצדקה לאפשר לתובע להגיש חוות דעת רפואית נוספת בגין אותה נכות ו/או מגבלה.

            מנגד, התובע טוען, כי קיים הבדל בין חוות הדעת הפסיכיאטרית שערך ד"ר כנאענה לבין חוות הדעת הנוירולוגית אותה הוא מבקש לצרף, שכן מדובר בשני תחומי רפואה שונים. הראיה לכך היא שגם בית משפט השלום מינה שני מומחים מטעמו – פסיכיאטר ונוירולוג בנפרד.