בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא לפיה חוות דעת מומחה, באשר לפגיעה גופנית עקב תאונה, בתובענה ראשונה אשר נמחקה, אינה מחייבת בתובענה שניה.

1. ביום 18.2.95 נפגע עארף שבלי )להלן: המשיב( בתאונת דרכים שהיתה גם תאונת עבודה.
המשיב הגיש בקשה לקביעת דרגת נכותו לועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. בטרם
התייצב בפני הועדה, הגיש המשיב תביעה בבית משפט השלום בעכו, ת"א 1403/96 )להלן:
התובענה הראשונה(, לתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה.

לאחר הגשת התובענה הראשונה, נחתם בין בעלי הדין הסכם, לפיו ימונה מומחה בתחום
האורטופדי על מנת שיקבע את נכותו הרפואית של המשיב עקב התאונה )להלן: ההסכם(. בהסכם
נקבעה זהות המומחה, ד"ר רופמן )להלן: המומחה(, ונקבע כי חוות דעתו תחייב את הצדדים
"גם במסגרת הליכים" בבית המשפט, וכן נקבע כי דין חוות הדעת כדין חוות דעת שהוגשה
בידי מומחה אשר מונה על פי תקנה 7 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים )מומחים(,
התשמ"ז1986-.

בהתאם להסכם נבדק המשיב על ידי המומחה. המומחה קבע כי למשיב נכות אורטופדית צמיתה
בשיעור של %5. קביעה זו נותרה בעינה אף לאחר הצגת שאלות הבהרה למומחה על ידי