בקשת חייב לסגירת תיק, שיהוי וטענת פרעתי.

1. החייב 2, ו. ל. הגיש בקשה לסגירת התיק נגדו והנסמכת על שתי טענות עיקריות, הראשונה כי מעל ל- 18 שנים, לא נקט הזוכה נגדו בהליכים כלשהם לגביית החוב ופעל בכך גם בחוסר תום לב בתיק, והשנייה, שהחייב 2 שילם את חלקו בחוב וכי יתר החייבים, לרבות החייב 3, שילמו את היתרה, ומשכך, דין התיק נגדו להיסגר.

2. החייב 2, מוסיף כי בתיק מונה כונס נכסים על רכבו ורכב החייב 3, ובתאריך 16/2/1998, שילם החייב 2 לזוכה 10,000 ש"ח וכי בהחלטה מאוחרת על שחרור הכונס מתפקידו מיום 6/4/98 קבע הכונס בהחלטתו כי החייב 2 שילם את חובו ואף כב' הרשם אשר שחרר דאז את הכונס מתפקידו הורה לזוכה - לשקול סגירת התיק.

3. הזוכה בתורו מתנגד לבקשה וטוען כי אין הצדקה לפגיעה בזכותו הקניינית של הזוכה המעוגנת בפסק דין, מוסיף כי החייב 2 קיבל לידיו את האזהרה בתיק עוד בשנת 1997 ולא טרח לשלם כלום ע"ח החוב.

דיון והכרעה:

4. תיק זה נפתח לביצוע פסק דין אשר ניתן בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות נגד החייב 1, החייב העיקרי ועוד שני החייבים, החייב 2, מגיש הבקשה, והחייב 3 בתיק מכוח ערבותם לחייב 1.

5. טענות החייב 2 כנגד הערבות במסגרת בקשה ישנה בתיק נדחו, היות ומקומן של טענות אלו בבית משפט, ובצדק נדחתה בקשתו של החייב 2 לסגירת התיק נגדו מהנימוק כי המדובר בערב יחיד, ומכוח טענות נוספות שנועדו דאז לתקוף נפקות הערבות, ותו לא.

6. עיון בנתוני פתיחת התיק, מעלה כי תיק זה נפתח על סכום כולל הוצאות ואגרות בסכום כולל של כ- 22,000 ש"ח עוד ביום 3/6/1997 לאכיפת ביצועו של פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות ובהיעדר הגשת כתב הגנה כנגד 3 החייבים בתיק, כאמור לעיל.

7. עיון בפרק הליכים בתיק מעלה כי כנגד החייב 2, מגיש הבקשה שבפנינו, נקט הזוכה הליך יחיד ובודד של עיקול רכב, ותו לא.

8. לדיוק, העיקול על רכבו של החייב 2, נרשם דאז במשרד הרישוי ביום 19/08/1997.