בקשה לשחרור ממעצר של 7 הקטינות שלא הזדהו בשמן נדחתה לאחר שעניינה התייתר

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.        העותר עתר לבית משפט זה בבקשה לצו הביאס קורפוס לצורך שחרור ממעצר של שבע קטינות שלא הזדהו בשמן בגילאים של מ-13 עד 15, ועצורה נוספת שזהותה ידועה.

           הקטינות נעצרו בחשד לבצוע עבירות של כניסה לשטח סגור, הסגת גבול פלילית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

2.        לטענת העותר, הקטינות אינן משתפות פעולה עם הסניגוריה הציבורית, אינן מוכנות לייצוג כלשהו, אינן מכירות בסמכות בית המשפט, ולא נתנו לעותר אף יפוי כח להופיע בשמן בבית משפט זה. העותר טוען כי מעצרן של הקטינות הוארך מספר פעמים על ידי בית משפט בהליך הפלילי על רקע סירובן להזדהות בשל טעמים אידיאולוגיים.

3.        בנסיבות אלה, פנה העותר לבית משפט זה כעותר ציבורי בעתירה ציבורית בבקשת סעד להורות על שחרור הבנות מהכלא, לאחר תקופה של יותר מעשרים יום שבמהלכם הן היו עצורות.

           בקשנו את עמדת המדינה והסניגוריה הציבורית, ועמדותיהן מונחות בפנינו.

4.        דין העתירה להידחות על הסף, ואף לגופה.

דחייתה של העתירה על הסף נשענת על טעמים של קיום סעד חלופי, והעדר מעמד לעותר להגיש עתירה זו. לענין הסעד החלופי, עניינן של הקטינות מתנהל בהליכים פליליים בהתאם להוראות הדין הפלילי. משכך, קיים סעד חלופי מובהק לטיפול בסוגיה המועלית בידי העותר. כלל הוא כי בקיומו של סעד חלופי אין מקום להיזקק להליכים בפני בג"צ (בג"צ 7690/02 אליה נ' השר לבטחון פנים, תק-על 2002(3) 1179; בג"צ 3321/04 פדרמן נ' שר הבטחון תק-על 2004(2) 67; בג"צ 5016/06 קורקין נ' בית המשפט המחוזי תק-על 2006(3) 3512). בעניינן של הקטינות מתקיימים הליכים פליליים, וזו המסגרת הדיונית שנועדה לבחון טענות מסוג אלה שהועלו בידי העותר.

5.        יתר על כן, דין העתירה להידחות על הסף גם מן הטעם שהעותר מתעבר בריב לא לו, בענין הנוגע לבני אדם שהעתירה נוגעת בהם במישרין והם לא מצאו לנכון לעתור בשמם הם. אף שדיני המעמד בבית המשפט הגבוה לצדק הוגמשו במהלך השנים במידה ניכרת, שריר וקיים הכלל הקובע כי משנמצא אדם נפגע שנמנע מלהגיש עתירה בעניינו שלו, לא יבוא במקומו עותר ציבורי (בג"צ 651/03 האגודה לזכויות האזרח נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-16, פד"י נז(2) 62; בג"צ 5479/06 מזורין נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3) 2378). העותר העלה בעתירה את עניינן של הקטינות בלא שקיבל מהן יפוי כח לייצגן ונראה אף שלא בהסכמתן. יתר על כן, בהיות הקטינות נוגעות במישרין בהליכים אלה, לא ניתן היה לברר את העתירה בלא צירופן כבעלות דין - דבר שלא נעשה.

           בנסיבות אלה, לא יוכל עותר ציבורי להישמע, ודין העתירה הציבורית להידחות על הסף.

6.        מעבר לכל אלה, דין העתירה להידחות משעניינה התייתר. ביום 21.1.08 נתקבלה הודעת עידכון מהמדינה כי בינתיים שוחררו מן המעצר כל הקטינות שסרבו להזדהות במסגרת ההליכים הפליליים המתנהלים בעניינן.

           העתירה התייתרה, איפוא, ואין מקום לדון בה גם מטעם זה.

           העתירה נדחית.

           ניתנה היום, ט"ז בשבט תשס"ח (23.1.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    יט