פש"ר
בית המשפט המחוזי נצרת
|
151-02
14/03/2007
|
בפני השופט:
שאהר אטרש
|
- נגד - |
התובע:
1. להב סנא 2. להב סהארה (קטינה)
עו"ד שלח מונסף
|
הנתבע:
משה להב עו"ד ראובן שרגיל
|
החלטה |
1. זוהי בקשה מטעם גרושתו ובתו הקטינה של החייב (להלן: "המבקשות") להקציב להן קצבה חודשית בגין מזונותיהן מתוך קופת הכינוס בהתאם לסעיף 128 לפקודה; לחלופין, לאפשר למבקשות להמשיך בהליכי הגביה בתיק ההוצל"פ, שנפתח נגד החייב בגין דמי המזונות.
2. ביום 13.10.02 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, עפ"י בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 1,621,811 ש"ח ל- 13 נושים. בין היתר, הושתו על החייב תשלומים עיתיים בסך 1,500 ש"ח. ביום 19.2.03 הופחת לבקשת החייב שיעור התשלום העיתי לסך 300 ש"ח.
ביום 18.12.03 הוכרז החייב פושט רגל והועמד שיעור התשלום העיתי על סך 500 ש"ח.
3. מנימוקי הבקשה עולה, כי עפ"י החלטתו של בית הדין השרעי (כב' הק'אדי אבו עבייד) מיום 5.5.05, חויב החייב בתשלום מזונות זמניים בסך 1,300 ש"ח עבור בתו הקטינה ובסך - 1,500 ש"ח עבור המבקשת. כנגד החייב ננקטו הליכי גבייה במסגרת תיק הוצל"פ 7-05-00167-13. משהודיע החייב על מתן צו הכינוס בעניינו, הורה ראש ההוצל"פ לעכב את ההליכים בתיק. לטענת המבקשות, מאחר ולזכותן פסק דין למזונות זמניים, שזמן פירעונם חל אחרי מתן צו הכינוס בעניינו של החייב, יש להקציב להן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו או מתוך קופת הכינוס סכומי כסף למחייתן או לחלופין, להתיר להן להמשיך בנקיטת הליכי הגבייה בהוצל"פ. ב"כ המבקשות הדגיש בטיעוניו את מצבן הכלכלי הקשה של המבקשות.
4. מתגובת ב"כ הכנ"ר מיום 13.9.06 עולה, כי נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסכום כולל של כמיליון ש"ח, שנמצאות בבדיקת הנאמן, עו"ד שרגיל, כי הצטבר בקופת הכינוס סך 20,678 ש"ח וכי כספי הפיצויים והתגמולים של החייב אמורים להיות מופקדים בקופת הכינוס בהתאם להחלטה מים 3.7.06 בבש"א 1186/06. עוד נטען בתגובה, כי היות וטרם נתקבל דו"ח כללי מעודכן על מהלכי פשיטת הרגל מאת הנאמן, אין בידי ב"כ הכנ"ר נתונים רלוונטיים לגבי הכנסותיו של החייב. ב"כ הכנ"ר הוסיפה וטענה, כי המבקשת לא ציינה בבקשתה, אם פנתה למל"ל לצורך קבלת קצבת דמי מזונות, שיתכן וזהו הפתרון המתבקש באם לחייב אין הכנסות. מכל מקום, ב"כ הכנ"ר סבורה (בסעיפים 5 ו- 6 לתגובתה), כי הקצאת כספים מקופת הכינוס לכיסוי חוב המזונות של החייב פוגעת באופן שאינו מידתי בזכותם של הנושים להיפרע מן החייב. כפועל יוצא מכך, המשיכה ב"כ הכנ"ר וטענה, כי אין מניעה כי המבקשת תפעל לגביית חובות בגין מזונות שנוצרו לאחר מתן צו הכינוס מתוך הסכומים שיוותרו לחייב לאחר הפחתת התשלום החודשי לקופת הכינוס ובהתחשב בסכום המוגן מעיקול.
5. מתשובת המבקשות מיום 22.10.06 עולה, כי המבקשת 1 פנתה למל"ל בתביעת מזונות והיא מקבלת כיום קצבה חודשית ע"ס 1,033 ש"ח. לטענת ב"כ המבקשות, מדובר בקצבה דלה שאינה מספיקה למחייתן של המבקשות וכי לאחר גירושיה של המבקשת 1, נקלעו המבקשות למצוקה כלכלית קשה.
6. בתגובתו מיום 30.10.06 טען הנאמן, עו"ד ראובן שרגיל, כי מסך תביעות החוב שהוגשו נגד החייב, אושרו 3 תביעות חוב בסכום כולל של 396,753 ש"ח וכי הסכום מחברת הביטוח שיופקד בקופת הכנ"ר הינו בסך 67,552 ש"ח, בניכוי מס הכנסה. הנאמן הצטרף לעמדת ב"כ הכנ"ר, כפי שהובעה בסעיפים 5 ו- 6 לתגובתו.
7. בדיון שהתקיים ביום 8.1.07, חזר ב"כ המבקשות על נימוקי הבקשה והתשובה מטעמן והוסיף, כי קיים צו לפינוי המבקשות מביתן.
הנאמן טען מצדו, כי המבקשות עותרות למתן רשות להמשיך בנקיטת הליכי הגביה בהוצל"פ נגד החייב בגין התקופה שלאחר מתן צו הכינוס. הנאמן אינו מתנגד לבקשה החלופית וזאת לאור סעיף 69 לפקודה. עוד טען הנאמן, כי בקופת הכינוס הצטבר כיום סך של כ- 85,000 ש"ח ולחובת החייב חובות של למעלה מ- 400,000 ש"ח. הנאמן התנגד להעדפת המבקשות על פני שאר הנושים והסכים למתן רשות למבקשות לנקוט הליכים בהוצל"פ נגד החייב.
ב"כ הכנ"ר חזרה על נימוקי תגובתה והצטרפה לדברי הנאמן.
דיון
8. סעיף 72(1) לפקודה קובע בהאי לישנא:
"
סייגים
על אף האמור בסעיף 71
(1) תביעות לדמי נזק ..., ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל"
בנוסף, סעיף 128 לפקודה קובע:
"הקצבה לזכאי למזונות
(א) לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.
(ב) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיפים 111 ו- 112".