בקשה להארכה בדיעבד של מועד לתשלום אגרה

הנתבע

החלטה

1. בפני בקשה להארכה בדיעבד של מועד לתשלום אגרה. האגרה שולמה ביום 01/03/99.

בהתחשב בתקופת השביתה היה על המבקש לשלם אגרה עד יום 25/02/99 )תקנה 6)א( לתקנות
בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל )סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה
של עובדים(, התשמ"א - 1981(. בפועל, האגרה שולמה 5 ימים לאחר תום השביתה ושובו של
בית המשפט לפעילות, אם כי עיון בלוח השנה מגלה כי מדובר בתאריכים שחלקם היה בסוף
שבוע.

לאחר עיון בתצהיר המבקש, ובהתחשב בעובדה שהמבקש לא נחקר על תצהירו, מצאתי כי יש
במכלול נסיבות העניין טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, מכוח סמכותי על פי תקנה 6)ב(
לתקנות השביתה וזאת מכוחם של הטעמים הבאים: משלוח כתב התביעה בדואר רשום ביום
18/02/99; ידיעת המבקש על סיום השביתה רק ביום 25/02/99 )יום ה'( בשעות הערב; אי
הצלחתו לאתר את התיק ביום 28/02/99. פשיטא שללא התיק, לא ניתן לשלם האגרה.

יודגש כי המבקש היה רשאי, כמסתבר מתקנה 7)א(, לשלוח את האגרה יחדיו עם התביעה
)שנשלחה בדואר(, אך התקנות אינן מחייבות אותו לעשות כן ומותירות לו אפשרות לשלמה
מייד בתום השביתה )תקנה 6)א( לתקנות(.

2. למעלה מן הצורך אציין כי סעיף 17 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958, קובע כי היה
ונבצר מן התובע בשנה האחרונה של תקופת ההתיישנות להגיש את התובענה, מפני שנסגר בית