בקשה לאיחוד המבקשים עם משפחותיהם המתגוררות בשטחים

השופט א' מצא:

לפנינו שתי עתירות זהות, שהעותרים בהן קרובי משפחה. החלטנו לדון בשתיהן במאוחד.

העותרים הם אזרחי ירדן, אשר נכנסו )העותר בבג"ץ 7260/01 בשנת 1999, והעותר בבג"ץ
7261/01 בשנת 1994( לשטחי הרשות הפלסטינית מכוח רשיונות ביקור לשלושה חודשים, ומאז
פקיעת רשיונותיהם המשיכו לשהות שם שלא כחוק. הם הגישו לרשות הפלסטינית בקשות לאיחוד
משפחות, אולם, לדבריהם, הטיפול בבקשותיהם מתעכב בשל המצב הפוליטי והבטחוני. ביום
5.9.01 נתפסו שני העותרים בשטח ישראל ללא אשרות שהייה. מאז הם מוחזקים במעצר, עד
שיתאפשר לגרשם לירדן. עתירותיהם מתייחסות לארבעה סעדים: )א( אישור בקשותיהם לאיחוד
משפחות עם משפחתם המתגוררת בשטחי הרשות. )ב( ביטול הכוונה לגרשם לירדן. )ג( ביטול
"הנוהל לכלוא שוהים בלתי חוקיים בארץ במעצר בתנאים בלתי אנושיים עד לגירושם". )ד(
שחרורם ממעצר על מנת שיחזרו להתגורר עם משפחתם, עד שיוחלט מה יעלה בגורלם. ביום
17.9.01 נתתי צווי ביניים, המונעים את גירושם של העותרים לירדן. כן ביקשתי את