בקר נ' חתשואל

החלטה

1.ביום 4.12.11 ניתנה החלטת כב' הרשם' ח' ברנר (כתוארו אז) בבקשת המבקש שעניינה ביטול פסק הבורר שניתן בחודש יולי 2011, ביטול ההחלטה לאישור פסק הבורר (במעמד צד אחד) שניתנה ביום 27.9.11, הארכת מועד להגשת בקשת המבקש לביטול פסק הבוררות ועיכוב הליכי הוצל"פ.

שם נקבע, כי דין הבקשה להידחות.

כב' הרשם קבע בהחלטתו , בין היתר, כי:

"אין מקום להאריך את המועד להגשת בקשת הביטול, שכן זו אינה מגלה טעם מיוחד כנדרש, במיוחד לנוכח העובדה שבית המשפט הפנה את המבקש באופן מפורש להוראות תקנה 10 לענין המועד להגשתה של בקשת הביטול, אך המבקש התעלם מכך. זאת ועוד, הרצון להגיש ראיות חדשות שבאו לעולם לאחר פסק הבורר, איננו מהווה טעם מיוחד להאריך את המועד".

2.המבקש הגיש ערעור על החלטה זו (ע"ר 40599-03-12).

ביום 24.12.12 ניתנה החלטה ע"י כב' השופטת י' שיצר בערעור, ובה נקבע, כי:

"מעיון בהחלטת הרשם עולה כי למרות שלפי הפסיקה יש לבחון גם את סיכויי בקשת הביטול, כב' הרשם לא התייחס בהחלטתו לסיכויי הבקשה לביטול פסק הבוררות. הלכה היא כי התעלמות משקילת סיכויי ההליך לגופו, שבגינו מתבקשת הארכת המועד, מביאה לבטלות ההחלטה...

בענייננו, כב' הרשם לא התייחס כאמור לסיכויי הבקשה לביטול פסק בוררות, ועל כן מן הדין לבטלה, ולהחזיר התיק לכב' הרשם על מנת שיבחן את מכלול השיקולים הנדרשים.

לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור במובן זה שהחלטת כב' הרשם מיום 4.12.2011 מבוטלת. כב' הרשם ייתן החלטה חדשה ומנומקת בבקשה להארכת מועד במסגרתה ישקול גם את סיכויי הבקשה לביטול פסק בוררות.

הוצאות ערעור זה בסך 10,000 ₪ בצרוף מע"מ יהיו לפי התוצאות בהחלטתו החדשה של כב' הרשם".

התיק הועבר לטיפולי לצורך מתן החלטה.

3.טענות המבקש:

א.המבקש קיבל לידיו את פסק הבורר מהמוסד לבוררות עסקית ביום 11.7.11. בהתאם לאמור, בהתחשב בפגרות בתי המשפט (פגרת הקיץ ופגרת הסוכות), הרי שהמועד האחרון להגשת הבקשה לביטולו של פסק הבורר הינו, לכל הפחות, ביום 25.10.11 (מועד מנין 45 הימים מיום שנמסר בידיו פסק הבורר).

ב.איחורו של המבקש בהגשת הבקשה נבע מן העיכוב שבמסירת החומר החשבונאי אשר היה מצוי במוסד לבוררות עסקית לידיו. המבקש טוען כי כאשר ביקש מהפקידות של המוסד לבוררות עסקית כי ימסרו לידיו את כל המסמכים שהגיש לבורר במהלך הבוררות על מנת להעביר אותם לביקורת של רואי חשבון חיצוניים כך שיוכל להעריך את סיכויי בקשתו לביטול פסק הבורר, נאמר לו ע"י הפקידות כי הבורר הורה שלא להעביר לידיו את המסמכים ורק בהתערבות ב"כ המבקש ולאחר הפצרות בפקידות, הועברו המסמכים הרבים אל המבקש לאחר שבועיים ימים נוספים.

עוד טוען המבקש כי היה עליו להסתמך על חוות דעת מומחים רואי חשבון, שהועברו לידיו ימים אחדים עובר לתחילת פגרת סוכות.

ג.סיכוייו של המבקש הינם יותר מטובים. מדובר בפסק בוררות אשר מסתמך על קביעות עובדתיות של כב' הבורר שאין להן זכר בכתבי הטענות ו/או בפרוטוקולים שהיו קיימים בפניו. לפיכך, כל עוד נפסקו ע"י כב' הבורר פסיקות המנוגדות לכתבי הטענות, הרי שאלו חורגות לחלוטין מסמכותו ומנוגדים לכללים של צדק טבעי. לחילופין, נטען כי פסיקות אלה ניתנו מבלי שניתנה למבקש הזדמנות להתגונן בפניהן.

עילות הביטול להן טוען המבקש בבקשה לביטול פסק הבורר הן בהתאם לסעיפים 24 (3), 24 (4), 24 (9) ו – 24 (10) לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן:"חוק הבוררות").