בפ"ת 9155-05-15 מדינת ישראל נ' מץ

1.בפניי בקשה לפסילת רישון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו גרימת מוות ברשלנות, אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה ונהיגה במהירות בלתי סבירה, וזאת בעקבות תאונה מיום 6.3.15. בתאונה זו, שאירעה ברחוב יחיעם בנהריה פגע רכבו של המשיב בהולכת רגל, המנוחה גב' מ' ג' זכרה לברכה, בעת שחצתה את הכביש במעבר חצייה וגרם למותה.

הבקשה נדונה בפניי ביום 20.7.15, ולאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין וחזרתי ועיינתי בחומר שהוגש, מצאתי לנכון לקבלה באופן חלקי, ולהורות כמבוקש על פסילת רשיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים, אך להגביל את משך הפסילה.

2.המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה השתנתה כזכור בחודש אוגוסט 2007 עם כניסתו לתוקף של תיקון 78 לפקודת התעבורה, אשר הוסיף את סעיף 46ב לפקודה הקובע:

אהוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו.

בבטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.

3.התיקון לחוק לא שינה מהותית את ההלכה הנוהגת באשר לפסילת רשיון הנהיגה של נהג שגרם לתאונה קטלנית. השיקולים אשר היו רלוונטיים בבקשה מעין זו עובר לתיקון יפים גם אחריו. אולם לאחר התיקון רובץ הנטל על המשיב להראות כי קיימות סיבות המצדיקות אי פסילת רשיון הנהיגה שלו. כך נקבע למשל בביהמ"ש המחוזי כי:

"התיקון אינו משנה באופן מהותי את העקרונות שלאורם על בית המשפט לבחון אם יש מקום להורות על פסילה עד תום ההליכים. שיקול המסוכנות היה ונותר השיקול העיקרי. השינוי היחידי הוא בשאלת הנטלים. לפני התיקון היה על המדינה לשכנע את בית המשפט כי יש לפסול את הנהג מלהחזיק רשיון נהיגה, בשל היותו מסוכן לציבור. לאחר התיקון העובר הנטל לשכמו של הנאשם ועליו לשכנע את בית המשפט, כי אין בנהיגתו משום סכנה לציבור"

ב"ש 21333/07 (מחוזי באר-שבע) מדינת ישראל נ. יגאל טרבלסי.

וכן:

"אמור מעתה כי סעיף 46ב' לפקודת התעבורה קובע חזקת מסוכנות החלה על נאשמים שהיו מעורבים בתאונה שהביאה למותו של אדם, ועליהם מוטל הנטל להפריכה"

בש"פ 8645/07 אליהו חדש נ. מדינת ישראל.