בפ"ת 9026-06-16 מדינת ישראל נ' וקסלר

בפני בקשה לפסילת המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד תום ההליכים על פי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי בה מותרת מהירות מרבית של 90 קמ"ש במהירות של 162 קמ"ש בניגוד לתק' 54 (א) לתקנות התעבורה.

המבקשת טוענת כי המשיב מסוכן לציבור המשתמשים בדרך .

לטענת המבקשת הנאשם נוהג מ86 וצבר לחובתו 15 הרשעות קודמות האחרונה בגין מהירות ולמשיב פסילה מותנה להפעלה.

על כן המשך נהיגתו יוצרת חשש סביר כי בהעדר פסילת רישיון עד תום ההליכים ימשיך המשיב לסכן את הציבור המשתמשים בדרך.

ב"כ המשיב מתנגדת לבקשה וטוען להעדר מסוכנו ונסיבות אישיות .

לטענת ב"כ המשיב עברו התעבורתי של הנאשם מעיד על נהג זהיר , מתוך 7 הרשעות בגין מהירות 6 הן מסוג ב.מ. והאחרונה בחריגה של קמ"ש אחד מעל הברירה. העבירה נשוא התיק בוצעה בשעות הלילי כשהכביש לא סואן .

בנוגע לנסיבות אישיות טוען ב"כ הנאשם בי הנאשם בו 60, עובד לפרנסתו, מתגורר במקום שהתחבורה ציבורית בעיתית, זקוק לרכב לטיפולים רפואיים, אישתו לוקה בעיוורון לילה. חודש פסילה שריצה הווה הרתעה.

ב"כ המשיב הציע הפקדה כספית או התחייבות במקום פסילה.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושמעתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה ולפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים.

עליי ציין כי בבקשות מסוג זה על בית המשפט לבחון האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה והאם נסיבות האירוע ועברו של המשיב מעידים על כך שהמשך נהיגתו מסכנת את הציבור.