בפ"ת 8727-06-15 מדינת ישראל נ' אבודרהם

בקשה להארכת פסילה עד לתום ההליכים המשפטיים, ואף לתקופה העולה על שישה חודשים, שהוגשה לפי הוראות סעיף 47(ט) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן-פקודת התעבורה), וזאת בהמשך לפסילתו המנהלית של המשיב על ידי קצין משטרה למשך 30 ימים, החל מיום 26.6.15.

נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב'(א) ו- 39א' לפקודת התעבורה.

על פי חומר הראיות הלכאורי, ביום 26.6.15, שעה 04:57, נהג המשיב בכביש 44, כשברכבו 2 נוסעים, ונעצר במחסום שכרות. מפיו נדף ריח אלכוהול חזק, הופעתו מרושלת והתנהגותו רדומה. המשיב הכחיש כי צרך אלכוהול. המשיב נכשל מספר פעמים בבדיקת ה"נשיפון", ולא הוציא כלל אוויר או ששאף אוויר במקום לנשוף. המשיב נכשל באופן חלקי במבדק המאפיינים; במבחן העמידה והבאת האצבע לאף הצליח, אך במבחן הליכה על הקו חרג מהקו, התנדנד והסתייע בהרמת ידיים לצדדים לשם שמירה על יציבות.

השוטר התרשם כי המשיב נתון תחת השפעת אלכוהול כבדה.

המשיב נדרש לבצע בדיקת נשיפה. מפעיל הינשוף הריח מפיו של המשיב ריח אלכוהול חריף. המפעיל הסביר למשיב את אופן ביצוע הבדיקה כמו גם את משמעות הכשלתה.

ממזכר שנערך על ידי מפעיל הינשוף, עולה כי המשיב הפסיק שוב ושוב לנשוף אויר ולא נתן מספיק אוויר לצורך בדיקה תקינה, וזאת חרף הסברים חוזרים ונשנים מטעם מפעיל הינשוף.

בבקשה להארכת הפסילה נטען כי המשיב מחזיק ברישיון נהיגה החל משנת 1988, לחובתו עבר תעבורתי הכולל 77 הרשעות קודמות וכן עבר פלילי שהתיישן.

עוד נטען כי לאור חומרת העבירה, נסיבות האירוע ועברו התעבורתי המכביד, יש בנהיגתו של המשיב משום סכנה לציבור המשתמשים בדרך.

בא כוח המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אך טען כי עברו הפלילי של המשיב אינו מהשנים האחרונות אלא מהעבר הרחוק.

עוד נטען כי אין להתייחס לנסיבות האירוע הנוכחי באופן שונה מאשר לכל תיק שכרות אחר.