בפ"ת 8003-08-14 מדינת ישראל נ' מוחה

מבוא

1. בפניי בקשה לפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

   לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק המאשימה החלטתי לדחות את הבקשה.

2. בהתאם לכתב האישום, המשיב נתפס ביום 15.07.14 בשעה 02:25 לערך, נוהג במונית בהיותו שיכור כך שבדוגמה של אויר נשוף שנלקחה ממנו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף עומד על 305 מיקרוגרם העולה על המידה הקבועה בחוק.

   עוד נטען בכתב האישום, כי באותן הנסיבות נהג המשיב ברשלנות כאשר גרם לתאונת דרכים עצמית בכך שאיבד את השליטה על רכבו במהלך ירידה, וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכב וכן נגרם נזק לגדר המפרידה בין הנתיבים.

3. המשיב זומן לשימוע לאותו יום בבוקר אולם הוא לא התייצב ועל כן נפסל בהעדרו ע"י קצין משטרה מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 יום. אין מחלוקת, כי בתום התקופה הוחזר למשיב רישיון הנהיגה.

4. עתה, עותרת המבקשת, כי בית המשפט יורה על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

   דיון והכרעה

   ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב

5. ראשית, עלינו לבחון קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום.

6. מעיון בתיק החקירה עולה, כי המשיב דיווח למוקד המשטרה על כך שהיה מעורב בתאונה עצמית. המשיב לא עצר במקום האירוע אלא המשיך בנסיעה ושם המתין לשוטרים.