מדינת ישראל נ' סוסאן

1.בפני בקשה לפסילה עד תום ההליכים, בקשה לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נ"ח] התשכ"א 1961.

2.כנגד המשיב הוגש כתב אישום, לפיו מואשם המשיב בעבירות של נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב נסיעה, שימוש בטלפון בזמן נהיגה, נהיגה ללא חגורת בטיחות ועצירה במקום שמפריע לתנועה.

3. המאשימה עותרת לפסילתו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו, מאחר ולטענתה התנהגותו של המשיב מקימה עילת מסוכנות גבוהה וחשש ממשי שאם ימשיך לנהוג, יסכן את שלומם ובטחונם של המתמשים בדרך.

המשיב נוהג משנת 79' צבר לחובתו 37 הרשעות קודמות, אשר מתוכן 11 הרשעות שניתנו בגין שימוש בטלפון בעת שהרכב נע וכן 3 הרשעות בגין אי החזקת הגה בשתי ידיים. העובדה כי המשיב שב ומבצע את אותן עבירות, מלמדת על המסוכנות הנשקפת ממנו ועל הזלזול שהוא נוטה בחוקי התעבורה.

4. הסניגור ביקש לדחות את בקשת המאשימה וזאת מאחר ולטענתו חל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה. המשיב לא נפסל פסילה מנהלית ואין בעברו עבירות המצביעות על מסוכנות.

5.בבוא בית המשפט לבחון בקשה לפסילה עד תום ההליכים, על בית המשפט להעמיד לנגד עיניו את השאלה, האם נסיבות המקרה ועברו התעבורתי של הנהג מצביעים על כך שיש בהמשך נהיגתו כדי לסכן את הציבור?

6.עיינתי בחומר הראיות ונחה דעתי, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. די להפנות לעניין זה לדוחות הפעולה של השוטרים ולהודאה החלקית של המשיב.

7.שאלת המסוכנות:

באשר למסוכנות, נקבע כבר בפסיקה כי ניתן ללמוד על מסוכנותו של נהג מהתנהגותו במקרה הנדון והתנהגותו בדרכים, בדרך כלל כפי שבאה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות.

אכן התנהלותו של המשיב במקרה דנן, כפי שעולה מחומר החקירה, מצביעה על הזלזול של המשיב בחוקי התעבורה. במהלך נסיעה קצרה ביצע המשיב, לכאורה, מספר רב של עבירות תעבורה. אומנם כולן מסוג ברירת משפט, אבל יש בהן כדי ללמד על חוסר הזהירות בנהיגתו של המשיב. עברו של המשיב מכביד. אף מעברו ניתן ללמוד על כך שהמשיב אינו מקפיד על חוקי התעבורה.