מדינת ישראל נ' עלי

בפני בקשה לפסול את רשיונו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו וזאת לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו נהיגה בשכרות.

כידוע, בטרם החלטה בבקשה מעין זו יש לבחון את טיב הראיות כנגד המשיב ואת המסוכנות שבהמשך נהיגתו. הדיון בבקשה נערך בפניי מוקדם יותר היום, ושני הצדדים טענו לעניין הראיות ולעניין המסוכנות.

לעניין הראיות הצביע הסנגור על חוסרים וכשלים לכאורה בסימון הפרטים בידי השוטרים. עם זאת, והגם שיש ממש בטענות הסנגור, הרי קיימות ראיות ממשיות הכוללות את בדיקת הנשיפה עצמה אשר הניבה תוצאה של 304 מגאללא"נ, את הודאת המשיב בשתיית אלכוהול בטרם הנסיעה וראיות בדבר התרשמות השוטרים מהמשיב עצמו – הן מריח האלכוהול והן מכישלון חלקי בבדיקת המאפיינים.

לעניין המסוכנות- הרי זו נלמדת הן מנסיבות האירוע דנן והן מעברו התעברותי של המשיב.

באשר לאירוע דנן, אין צורך לשוב ולהסביר את המסוכנות שבנהיגה בשכרות, אשר כבר גרמה לתוצאות קשות וגבתה קורבנות לא אחת. כמות האלכוהול שנמדדה אצל המשיב גבוהה באופן משמעותית מהכמות המותרת לנהגים צעירים, ואף עולה במעט על המותר לנהגים מבוגרים ומנוסים. לכך יש להוסיף כי המשיב כשל בחלק מבדיקות המאפיינים, כך שלכאורה מדובר בכמות אלכוהול אשר גרמה להשפעה ממשית על דרך נהיגתו.

בעברו של המשיב אין עבירות דומות, וצודק הסנגור כי כל ההרשעות שצבר הינן מסוג ברירת משפט. עם זאת, המדובר במי שמחזיק ברשיון נהיגה פחות מחמש שנים ולחובתו שבע הרשעות לרבות שתי הרשעת בחציית צומת באור אדום, אשר אין חולק כי היא מסוכנת.

בנסיבות אלה, ועל אף טענות הסנגור בדבר נסיבות אישיות קשת של המשיב והיזקקות לרשיון הנהיגה סבורני כי אין מנוס מקבלת הבקשה.

כשאני מביא בחשבון את כל האמור לעיל והשיקולים שפורטו לחומרא ולקולא, יחד עם הפסיקה הנוהגת בבקשות מעין אלה, ראיתי לנכון להעמיד את הפסילה בשלב זה של ההליך, בו עומדת למשיב חזקת החפות, על ארבעה חודשים אשר ימנו מיום הפסילה מנהלית.

הרשיון המופקד במשטרת ישראל יועבר לתיק בית המשפט. המבקש תדאג למסירת הודעה דחופה למשטרת ישראל. הסנגור יודיע על ההחלטה למשיב ויבהיר לו משמעותה.

המזכירות תמציא את ההחלטה בדחיפות לב"כ הצדדים.