בפ"ת 5958-07-15

בהמשך לדיון שהתקיים בפני הבוקר, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה לפסילה עד תום ההליכים, אך לקצוב את הפסילה ל – 45 ימים.

למשיב מיוחסת עבירה של נהיגה במהירות גבוהה מאוד – 158 קמ"ש בדרך בה המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש בלבד. ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה לעבירה, אך טען להיעדר מסוכנות לאור עברו הנקי של המשיב ולנחיצות הרשיון.

עם כל הכבוד לטיעונים, אני מתקשה לקבל את עמדת הסנגור.

המשיב מחזיק ברשיון נהיגה פחות משנתיים, כך שבוודאי שאין לומר כי הוא בעל עבר נקי משמעותי שיכול לאיין את חזקת המסוכנות העולה מנהיגה במהירות גבוהה. יתרה מכך, לחובת המשיב הרשעה בעבירה דומה קודמת – גם אם מדובר במהירות נמוכה מזו שבמקרה דנן.

מי שנוהג במהירות כה גבוהה, אינו עושה כן מתוך רשלנות או היסח הדעת. אם הוגש כתב האישום תוך ייחוס מהירות של 158 קמ"ש, הרי שהמהירות שנמדדה בידי השוטר היא 163 והמהירות שהוצגה על גבי מד המהירות ברכב הייתה (כפי שהוברר לי בתיקים קודמים) כ – 170 קמ"ש.

אדם אינו יכול לנהוג במהירות כזו ולטעון לאחר מכן כי הוא זקוק לרשיונו לצרכי פרנסתו, שכן היה עליו להביא את הדברים בחשבון בטרם החליט לנהוג כפי שנהג – תרתי משמע.

לאמור לעיל יש להוסיף כי העבירה בוצעה בכביש בין עירוני ראשי, בשעות אחר הצהריים, ואין לומר כי מדובר בכביש מבודד וכי המשיב לא סיכן אחרים בנהיגתו. נהיגה במהירות כה גבוהה, לא רק שהינה אסורה על פי חוק, אלא שהיא אף מסוכנת, הן בשל הפחתת זמן התגובה האפשרי במקרה של מכשול או טעות כלשהי של נהג אחר והן בשל הפרש המהירות המשמעותי בין רכבו של המשיב לכלי הרכב האחרים בכביש.

עם זאת, בהתחשב בעובדה כי המשיב כבר ריצה פסילה מנהלית, וכי רשיונו הוחזר לו לאחריה והוא נוהג מזה כחודשיים, ראיתי לנכון להגביל את הפסילה עד תום ההליכים למשך 45 ימים נוספים.

הנאשם יפקיד רשיונו במזכירות ביהמ"ש לא יאוחר מיום 21.10 בשעות הקבלה במזכירות.