בפ"ת 5696-12-16 ישראל נ' אלחמאמדה

בפניי בקשת המדינה להורות על פסילת רישיון נהיגת המשיב עד לתום ההליכים בתיק, וזאת לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] 1961. 

נגד המשיב הוגש כתב אישום לפיו ביום 3.12.16 בשעה 00:20 לערך, נהג ברכב פרטי תוצרת טויוטה מ.ר. 6997366 ברמלה, ברחוב ההגנה.

באותן נסיבות נטען, כי המשיב נהג רכבו בהיותו שיכור, כאשר בבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצא כי ריכוז האלכוהול, בליטר אוויר נשוף ,הוא 930 מיקרוגרם. כמות העולה על למעלה מפי 3 וחצי מהמותר על פי חוק.

ביום 3.12.16 נפסל רישיון נהיגת המשיב פסילה מנהלית למשך 30 ימים על ידי קצין משטרה, פקד אפי עדנה.

פסילתו של המשיב, הוארכה מעת לעת, בהסכמת הצדדים, עד לקיום הדיון בבקשה, ביום 21.2.17.

הצדדים הסכימו על קיומן של ראיות לכאורה וטענו , כל צד, לעניין המסוכנות, כאשר ב"כ המשיב אף נתן הסכמתו לפסילה לתקופה בת 6 חדשים ואילו המבקשת עתרה לפסילה ארוכה אף יותר.

לטענת המבקשת, מדובר במשיב אשר נוהג משנת 2015, לחובתו 1 הרשעות קודמות , מסוג ברירת משפט. עוד טוענת המבקשת כי מדובר ב"נהג חדש" בזמן ביצוע העבירה- נסיבה המעצימה מסוכנותו.

ב"כ המשיב ,סבור ,כי די בקציבת הפסילה לתקופה של 6 חדשים וזאת בהעדר עבירות קומות זהות.

על השיקולים המנחים את בית המשפט בדונו בבקשה להארכת פסילה עד לגמר הדין עמד כב' השו' ד' חשין בהרחבה בבש"פ 8161/06 גבריאל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 07.11.06).