בפ"ת 5341-02-15 מדינת ישראל נ' עמיירי

לפניי בקשה לפסילתו של המשיב מלנהוג עד תום ההליכים נגדו לאחר שהוגש בעניינו כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב לתת דגימה של אויר נשוף לפי דרישת שוטר, עבירה מיום 07.02.15.

המבקשת חזרה על האמור בבקשה, טענה לקיומן של ראיות לכאורה והפנתה לחומר החקירה. הדגישה את חומרת העבירה ומסוכנותו של המשיב הנלמדת גם מעברו התעבורתי הכולל 29 הרשעות ביניהן עבירות חמורות של פקיעת רישיון נהיגה, אי ציות להוראות שוטרים ועוד.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אך טען כי לא ביצע את בדיקת הנשיפה מפאת מצבו הרפואי וצירף אישור רפואי. הדגיש כי המשיב נוהג כ-16 שנים ואין לחובתו הרשעות בעבירות חמורות, עתיד להתחתן בחודשים הקרובים זקוק לרישיונו לצורך פרנסתו, עזרה להוריו והכנות לחתונתו.

דיון והכרעה

ראיות לכאורה

כאמור לעיל, שאלת קיומן של ראיות לכאורה אינה שנויה במחלוקת.

אשר לטענת המשיב לפיה לא יכול היה לבצע את בדיקת הנשיפה עקב מצבו הרפואי, הרי שטענה זו לא הועלתה על ידו במהלך האירוע. מחומר החקירה עולה כי המשיב סירב גם לביצוע בדיקת המאפיינים ולמעשה לא שיתף פעולה עם מרבית בקשות השוטרים. גם במהלך שלב התחקור, סירב לענות. מכאן שסירובו של המשיב אינו קשור במצבו הרפואי. בכל הנוגע לאישור הרפואי אליו הפנה המשיב (הגם שלא מצוינת בו שעת הבדיקה , העובדה שנערך בכתב יד על ידי בן משפחתו של המשיב וקביעת כב' השופט בנג'ו בפ"מ 2081-02-15 לפיה אין לייחס לו משקל מפאת האופן בו הוא ערוך), הרי שנפקותו ומשקלו יתבררו במסגרת שמיעת התיק העיקרי. כאמור, מדובר באישור מאוחר לאירוע שהתרחש בשעה 02:38, אז המשיב לא טען דבר בעניין.

לאור כל האמור לעיל אני קובע כי לא חל כרסום בראיות.

שאלת מסוכנות המשיב וקיומה של עילת פסילה