בפ"ת 5192-07-16 מדינת ישראל נ' עמאר

זו החלטה לבקשה לפסול את המשיב עד תום ההליכים.

המשיב מואשם בתיק 4551-07-16 כי ביום 7.7.16 בשעה 23:26 נהג את רכבו בכביש 40 במהירות של 159 קמ"ש בהיותו שיכור בכך שנמצא בו ריכוז של 505 מ"ג אלכוהול, וכן עבירה נוספת של אי ציות להוראות שוטר.

רישיונו של המשיב נפסל מנהלית על ידי קצין משטרה ביום 8.7.16 למשך 30 יום.

מעבר להעלאת טיעונים "כלליים" כנגד הראיות בתיק, סבור ב"כ המשיב כי בהתחשב בעברו התעבורה "הלא מכביד" של המשיב, אין הצדקה להורות על פסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים אך בשל אירוע בודד זה.

מאידך, בשל מסוכנות מעשיו, עותרת המבקשת להורות על פסילת רישיונו עד תום ההליכים, חרף עברו התעבורתי הלא מכביד.

ראשית כל, הנני לקבוע כי לאחר עיון בחומר הראיות, נמצאה תשתית ראייתית המצביעה לכאורה על ביצוע העבירות המיוחסות למשיב.

יש לציין כי מעבר לתוצאות בדיקת הינשוף ובדיקת המהירות, כשל המשיב בכל בדיקות המאפיינים שמראים שוב - לכאורה - כי המשיב היה תחת השפעה כבדה של אלכוהול ואף, בלא פחות מארבע הזדמנויות, הודה בעבירות המיוחסות לו, וכן שבתגובתו בדו"ח בהערות, מסר כי הוא מצטער, מודה כי נסע מהר ולא עצר וכי "שתיתי רק 3 בירות".

עוד בניגוד לטיעון של ב"כ המשיב בכל הקשור לעבירה של אי ציות להוראות השוטר, כאילו נדרש לנסוע אחריו מספר מטרים עד שנעצר, אין זו התמונה שעולה מחומר הראיות, ממנו אנו למדים שוב לכאורה, כי אכן מדובר בניסיון המלטות, תוך ביצוע מספר פניות ורק נעצר כאשר הגיע לשער מפעל, (בחצות הלילה) ששערו היה נעול ולכן לא יכול היה להמשיך בהימלטותו.