בפ"ת 5135-08-15 מדינת ישראל נ' עבד אל רחמאן

בהמשך לדיון שהתקיים בפניי הבוקר, ולאחר שעיינתי בחומר שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה, כך שרשיונו של הנאשם ייפסל למשך 60 ימים.

למשיב מיוחסת עבירה של נהיגה במהירות של 166 בדרך בה המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש.

עיינתי בחומר הראיות ממנו עולה כי קיימות ראיות טובות לביצוע העבירה.

המדובר במהירות שנמדדה במכשיר ממל"ז, כאשר על פי המדידה נע רכבו של המשיב במהירות של 171 קמ"ש. לכאורה נערכו למכשיר בדיקות תקינות כנדרש בטרם ההפעלה. מעבר לכך, המשיב מסר לפחות ראשית הודיה בתגובתו בפני השוטר "אני ממהר.. לא שמתי לב..." ופני הקצין בעת השימוע במעמד הפסילה המנהלית שם נרשם מפיו "אני מודה".

גם בדיון בפניי לא חלק המשיב על העבירה ולא העלה טענות של כנגד המיוחס לו, ובוודאי שלא טענות שיש בהן כדי לערער קיומן של ראיות לכאורה.

לגבי המסוכנות, הרי שאין חולק שמדובר במהירות גבוהה מאוד, אשר מסוכנת הן כשלעמה והן בגלל הפרש המהירות בין רכבו של המשיב לכלי הרכב האחרים הנעים באותו כביש. העבירה בוצעה ביום חול, בשעות הבוקר, בכביש בין עירוני ראשי, לא ניתן לטעון כי מדובר בכביש שומם או מבודד. כפי שהוברר לי בתיקים קודמים, בכדי שימדד רכבו של המשיב במהירות כמו זו המיוחסת לו, הרי עליו לנסוע כאשר מד המהירות ברכבו מצביע על מהירות של כ – 180 קמ"ש.

אינני מקבל כי אדם נוהג במהירות כזו "בלי לשים לב", או כי הוא יכול לטעון בדיעבד שרשיונו נחוץ לו לצרכיו השונים. מי שזקוק לרשיונו ישקול מראש את התנהגותו ולא ינהג בצורה מסוכנת וחסרת אחריות כלפי סביבתו וכלפי עצמו.

למשיב שלוש עבירות מהירות קודמות בשנים האחרונות, שגם אם הן מסוג ברירת משפט, הרי בהצטרפן לעבירה דנן מצביעות על מסוכנות הנובעת מחזרה על נהיגה במהירות לא חוקית.

עם זאת, בהתחשב בעובדה שהמשיב כבר ריצה פסילה מנהלית בגין העבירה ובכך שטרם הורשע ועדיין עומדת לו חזקת החפות, ראיתי לנכון להגביל את הפסילה בשלב זה למשך 60 ימים נוספים, בתקווה כי בתוך מועד זה יגיעו הצדדים להסדר כולל בתיק. הפסילה עד תום ההליכים נועדה למניעת סיכון מהציבור ולהעמדת תמרור אזהרה בולט בפני המשיב למנוע ממנו מלחזור על מעשיו, וזאת בטרם הורשע ונגזר דינו לגופו של עניין, ובנסיבות התרשמתי כי די בתקופה זו כדי להשיג את המטרה המיידית.