בפ"ת 5009-09-14 מדינת ישראל נ' ח'מאיסי

1.בפני בקשה לפסילה עד תום ההליכים שהוגשה נגד המשיב לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר בדרך שאינה עירונית כאשר על פי הנטען בכתב האישום נהג המשיב במהירות של 187 קמ"ש בכביש 70 לכיוון צפון בסמוך לק"מ 492 בקטע כביש בו המהירות המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש.

2.המבקשת טוענת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, טוענת כי מדובר במהירות "בלתי נתפסת" המסכנת חיי אדם שכן במהירות שכזו תקלה ברכב או איבוד שליטה מסיבה כלשהי עלולים להסתיים בתוצאות קטלניות. לדידה, אם השיקולים הם פרנסה אל מול האפשרות של סיכון חיי אדם הרי שבית המשפט צריך להעדיף את ביטחון שלומם של כלל המשתמשים בדרך על פני האינטרס האישי של המשיב. עוד טוענת המבקשת כי בתי המשפט מעדיפים גישה של החמרה בעבירות של מהירות חריגה וגבוהה כל כך ומי שעובר עבירות של מהירות בחריגה כפי שמיוחסת למשיב דינו מאסר מאחורי סורג ובריח וזאת גם מבלי שהסיכון שגרמו התממש.

3.ב"כ המשיב טוען כי המשיב כופר בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום מאחר וקיימת בעיה ראייתית. לדידו שעת האכיפה 02:45 היא בעייתית בקטע המקום בו נמדד. לטענתו מדובר בקטע חשוך ללא שדה ראיה וללא אפשרות שמירת קשר עין רצוף. עוד טוען ב"כ המשיב כי נעצר 4-5 ק"מ מהמקום בו המשיב נמדד. לדברי ב"כ המשיב המשיב אינו מכחיש כי נהג במהירות, אך לא יותר מ- 120 או 130 קמ"ש. טוען כי במידה והמשיב יפסל יגרם לו נזק רב.

לדבריו עברו של המשיב אינו מכביד.

4.בבואו לדון בבקשה מעין זו, אמור בית המשפט לתת דעתו לשאלה האם מתקיימות ראיות לכאורה לחובתו של המשיב והאם מתקיימת עילת מסוכנות בהמשך נהיגתו שיש בה כדי להצדיק פסילה עד תום ההליכים.

5.בנוגע לראיות לכאורה, מדובר במדידת מהירות שהתבצעה ע"י מכשיר דבורה כאשר רכבו של המשיב בודד בנתיב השמאלי וננעל ע"י המכשיר כמתחייב. השוטר ליווה במבט רצוף את רכב המשיב, הפעיל מהבהבים בחזית הניידת וצופר אויר והבחין בו חולף על פניו לכיוון צפון תוך שהוא מבחין בסוג הרכב ורואה את אורות הבלם שלו דולקים והוא מאט את מהירות נסיעתו כאשר השוטר מצמצם את המרחק עימו עד לעצירתו כשהוא בקשר עין רצוף עם רכב המשיב במקום בטוח במחלף סומך.

6.הנסיבות המתוארות בדוח מקבלות חיזוק אף בעדות העד שהיה עם השוטר המפעיל במקום.

7.בנוסף, עיון בזיכרון דברים להפעלת מכשיר הדבורה מעלה כי השוטר מילא אחר כל החובות המוטלות עליו, לרבות ביצוע בדיקות בתחילת המשמרת ועם סיומה, ציון העובדה כי בתוואי השטח הדרך הצדדית הייתה מישורית, שדה ועצים כך שלא היה רכב נוסף שהפריע למדידה.

8.ואולם חשוב לציין כי לא הורדו 5 קמ"ש מהמהירות הנמדדת וזאת בניגוד להנחיות המשטרה ומכאן שהמהירות אשר אמורה להיות מיוחסת למשיב בכתב האישום הינה 182 קמ"ש ולא כפי שנכתב בכתב האישום.