בפ"ת 4923-01-15 מדינת ישראל נ' סלימאן

1.לפני בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, בהתאם לסעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

רקע

2.כנגד המשיב הוגשו בתאריך 14.1.2015 שני כתבי אישום המייחסים לו עבירות של סירוב לתת אויר נשוף לפי סעיפים 62(3), 64ב(א)(1) וסעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה ונהיגה במהירות מופרזת בניגוד לסעיף 54(א) לתקנות התעבורה.

3.על פי הנטען בכתבי האישום, ביום 1.1.2015, בשעה 23:30 נהג המשיב ברכב פרטי מסוג משא פתוח מ.ר. 87-447-12 בכביש 77 מכיוון טורעאן לכיוון צומת בית רימון בהיותו שיכור. המשיב סירב לתת דגימת אוויר נשוף ונסע במהירות של 139 קמ"ש במקום בו מותרת המהירות מירבית של 90 קמ"ש.

4.רישיונו של המשיב נפסל ביום 2.1.2015 על יד קצין משטרה בפסילה מנהלית לתקופה של 30 יום, לאחר שימוע שנערך לו. במסגרת השימוע, טען המשיב כי "לא שתיתי ולא נהגתי".

טיעוני הצדדים

5.ביום 26.3.2015, טענו הצדדים לבקשה.

ב"כ המבקשת חזר על האמור בבקשה וטען לקיומן של ראיות לכאורה, הפנה לדו"חות הפעולה. ב"כ המבקשת הפנה לדו"ח הפעולה בו מצויין כי המשיב נכשל במבחני הביצוע ולכך שנדף מהמשיב ריח אלכוהול חזק. העבירה לכאורה, המיוחסת למשיב, מצביעה על מסוכנות בהמשך נהיגתו של המשיב, וכן עברו התעבורתי, הכולל 57 הרשעות קודמות, לרבות תאונת דרכים, אי ציות לאור אדום, נהיגה בקלות ראש, עזיבת מקום תאונה ללא מסירת פרטים, נהיגה בשכרות, פקיעה ומהירות.

ב"כ המשיב, מצידו, אבחן את עבירת הסירוב המיוחסת למשיב בעבירות שכרות קלאסית, הפנה לתיק החקירה ודו"ח פעולה שערך השוטר סרגיי, לטענתו המשיב לא סירב לבצע בידקת שכרות, עשה 3 ניסיונות לפחות (אח"כ אמר "אני לא אנסה יותר, אני ניסיתי") אין מחלוקת כי המשיב ניסה לעשות בדיקת אלכוהול, יש סתירה בין המזכר של השוטר סרגיי. פעם מציין שהוא נשף ופעם אחרת ציין שנשף את האויר פנימה כדי להכשיל את הבדיקה. הפנה לדו"ח של השוטר אייבק, הוא לא נכח בזמן הבדיקה, הפנה לפסיקה בבקשות דומות.