מדינת ישראל נ' קופרשמידט

רקע וטיעוני הצדדים

1. מונחת לפני בקשת משטרת ישראל לפסילת רישיון נהיגתו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, אליה מתנגד בא כוחו.

2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות ובד בבד הוגשה בקשה לפסילת רישיון נהיגתו עד תום ההליכים, לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

    

3. על פי האמור בבקשה, ביום 1.1.23, בשעה 03.27 או בסמוך לכך, נהג המשיב בהיותו נהג חדש, באופניים חשמליים ונעצר לבדיקה בשל ביצוע עבירת תנועה. בבדיקת ינשוף שנערכה לו נמצא בגופו אלכוהול בריכוז של 617 מק"ג. כתוצאה מכך נערך למשיב שימוע בעקבותיו נפסל רישיון הנהיגה שלו ביום 1.1.23 לתקופה של 30 יום והוגשה הבקשה שבפני.

    

4. לאחר שהתקיימו שני דיונים קצרים במסגרתם הסכים ב"כ המשיב לפסילתו עד להחלטה אחרת, נערך ביום 22.2.23, דיון מהותי בבקשה.

    

5. בדיון, חזרה ב"כ המבקשת על האמור בבקשה הכתובה, והפנתה לעובדת היותו של המשיב נהג חדש, המחזיק ברישיון נהיגה משנת 2021 שלחובתו הרשעה אחת. עוד ציינה כי ריכוז האלכוהול שנדגם מהמשיב היה 617 מק"ג, כשהריכוז המותר לנהג במעמדו עומד על 50 מק"ג.

   באשר למסוכנות המשיב, טענה ב"כ המבקשת כי המסוכנות נלמדת מביצוע העבירה, מכמות האלכוהול, ומהיותו של המשיב נהג חדש בעל ותק נהיגה קצר מאוד.

   באשר לראיות לכאורה, ציינה ב"כ המבקשת כי תוצאות הינשוף, דוחות הפעולה של השוטרים שעצרו את המשיב, וסרטוני מצלמות הגוף מהווים ראיות לכאורה לעניין העבירה.

   כן סברה ב"כ המבקשת כי דין כל טענה בדבר מהות הכלי עליו רכב המשיב לעניין הכלי בו נהג, להתברר במסגרת התיק העיקרי ולא בהליך הבקשה.