מדינת ישראל נ' מרדאוי

בפני בקשה לפסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם לסעיפים 45 ו 46 לפקודת התעבורה, התשכ"א – 1961.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח, הוצאת רישיון תוך העלמת פסילה מרשות הרישוי ונהיגה ללא מלווה.

לטענת המבקשת, ביום 30.12.16, בשעה 10:04 לערך, נהג המשיב ברכב ג'פ, מ"ר 57-939-56 (להלן: "הרכב") בכביש בשפרעם ונעצר לבדיקת שגרתית. במהלך הבדיקה עלה כי המשיב נהג ברכב חרף היותו מצוי בפסילה עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו במסגרת תיק פל"א 262-07-16, מיום 8.9.16 החלטה שניתנה על ידי כב' השופט א' קאופמן (להלן: "תיק פל"א 262-07-16", "החלטה מיום 8.9.11").

בהחלטה מיום 8.9.16, נכתב כדלקמן:

"אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק ברשיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כפי שעולה מכתב האישום, ועל פי הצהרת הנאשם אין הוא מחזיק רשיון תקף להפקדה.

לפיכך, הפסילה בתיק זה בתוקף מהיום ותחושב מהיום בכפוף לסיום כל פסילה תקפה קודמת שטרם הסתיימה או חושבה. לתשומת לב הנאשם, חישוב הפסילה בפועל הינו במשרד הרישוי, וכל עוד לא דאג הנאשם לחישובה וקבלת רשיון נהיגה תקף הנהיגה אסורה עליו, והוא עלול להיחשב כנוהג בזמן פסילה".

על פי הנטען, חרף כך הוציא המשיב רישיון נהיגה חדש תוך העלמת פסילה ממשרד הרישוי וברשותו נמצא רשיון זמני מיום 29.11.16 שהינו בתוקף עד ליום 29.5.17.

כמו כן נטען כי באותה עת נתפס המשיב מבלי שישב לצידו מלווה כהגדרתו בפקודת התעבורה.

עוד מציינת המבקשת כי המשיב עשה כן הגם שהורשע בעבר בנהיגה ללא רשיון נהיגה, ועומד ותלוי כנגדו מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים, במסגרת תיק 3644-09-14 שניתן על ידי בית משפט לתעבורה בחיפה ביום 11.05.15.

מנגד, ב"כ המשיב המלומד ביקש שלא לפסול את המשיב עד תום ההליכים. ב"כ המשיב העלה טענה של "טעות במצב דברים" לפי סעיף 34 יט לחוק העונשין התשל"ז- 1977, על שום שלדבריו המשיב הוציא רישיון נהיגה, כיוון שלא הבין את תוכן ההחלטה מיום 8.9.16 (תיק פל"א 262-07-16). לדבריו, המשיב סבר בטעות ובכנות כי רשאי הוא להוציא ולהחזיק רישיון נהיגה ועל כן בנסיבות אלה עומדת למשיב הגנת "טעות במצב דברים".

כן טען, כי בעבירה המיוחסת למשיב, נהיגה בזמן פסילה, נדרש קיומו של יסוד נפשי לפיו "הודע למשיב דבר הפסילה", דבר שאינו מתקיים בעניין המשיב על שום שלטענתו המשיב לא ידע אודות הפסילה ועל כך שאינו רשאי להוציא רישיון נהיגה.

עוד ציין ב"כ המשיב, כי הגם שהמשיב הציג בפני משרד הרישוי עובר להנפקת הטפסים הרלוונטיים את ההחלטת בית המשפט מיום 8.9.11, לטענתו, משרד הרישוי לא מנע מהמשיב ללמוד נהיגה ולהוציא רישיון נהיגה, וזאת למרות שהמשיב הציג בפני משרד הרישוי את החלטת בית המשפט מיום 8.9.11. בנסיבות האמורות ביקש ב"כ המשיב שלא לפסול אותו עד תום ההליכים.

לנוכח כך, ביום 12.2.17 ביקשתי לקבל את עמדת משרד הרישוי.

ביום 04.04.17, התקבלה תגובת משרד הרישוי שבה נכתב כדלקמן:

"רשיון של הנ"ל חודש בתאריך 30.11.18 עד 15.11.18

לדרגה C1 ב

555 – נהג חדש