בפ"ת 3531-06-15

בפניי בקשה לפסילת רשיונו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

רשיונו של המשיב נפסל מנהלית לתקופה של 30 יום בהחלטת קצין משטרה מיום 23.5.15 לאחר שנרשם לו דוח תנועה המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. בהחלטה מיום 15.6 מיניתי את הסנגוריה הציבורית לייצוג המשיב בתיק העיקרי, והארכתי ארעית עד הפסילה עד לדיון בבקשה שנערך היום.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שבתיק, החלטתי לקבל את הבקשה ולפסול את המשיב מהחזקת רשיון נהיגה עד תום ההליכים.

בניגוד לטענות הסנגור, אני סבור כי בתיק ראיות טובות לכאורה להוכחת העבירה.

ראשית, אין חולק כי למשיב נערכה בדיקה במכשיר הינשוף אשר תוצאתה 975 מגאללאא"נ, דהיינו כמות של פי ארבעה מהמותר בחוק. שנית, המשיב עצמו אישר בפני השוטרים כי שתה כמות של 400ג' וודקה (!) עובר לנהיגה, עלה ממנו ריח חזק של אלכוהול והוא כשל בעת מבחן הליכה בקו ישר.

למעשה, הסנגור לא חלק על האמור לעיל, אלא שטען לליקויים בחומר הראיות. כך, טען כי המשיב לא היה בהשגחת השוטר שערך את בדיקת הינשוף, אלא בהשגחת המתנדב מר קורין. אין בעובדה זו כל פסול ואינני רואה בה ליקוי ראייתי. כבר נקבע לא אחת כי הפיקוח אינו צריך להיעשות בידי מפעיל הינשוף דווקא. ראו לדוגמא עפ"ת 5595-10-08 מדינת ישראל נ' אלירן טיאר. במקרה הנ"ל זוכה הנאשם עקב אי הפקדה על משך ההמתנה, אולם נקבע כי אין הכרח שדווקא המפעיל יהיה המשגיח כאמור.

עוד טען הסנגור כי תוצאות הבדיקה הושפעו עקב נטילת תרופה נגד כאב גרון המכילה אלכוהול – סטרפסילס. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, אין ראייה כי המשיב נטל את התרופה בסמוך לבדיקה והשוטר המתנדב קורין רשם כי השגיח כי המשיב לא מכניס דבר לפיו. שנית, מובן שאין בנטילת כדור זה, הנמכר בלא מרשם, כדי להביא לתוצאה ברמה כה גבוהה. מכשיר הינשוף יודע להבחין בין אדי אלכוהול בפה, לבין אלכוהול שנמצא בנשיפה מעומק הריאות, ואילו היה מוצא קיומם של אדים כאמור היתה הבדיקה נפסלת, אולם לשם הסרת ספק נדרשת ההמתנה מסיום הנהיגה ועד לבדיקה שנועדה להבטיח שאף לא יימצאו אדים בפיו של הנבדק מסיבה כלשהי.

העובדה כי מר קורין רשם כי "לא ניתן לקבוע" אם המשיב שיכור למרות ריח האלכוהול החזק ממנו ולמרות כשלונו בבדיקת המאפיינים, אכן מעוררת תמיהה, אך אין בכך כדי לאיין את הראיות החזקות האחרות לעבירה.