בפ"ת 3382-10-14 מדינת ישראל נ' האדי

1. בפני בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נ"ח] התשכ"א – 1961.

2. נגד המשיב הוגש כתב אישום בתיק 2325-10-14, לפיו מואשם המשיב בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת של 185 קמ"ש, בדרך בה המהירות המירבית המותרת בה היא 110 קמ"ש.

3. על פי כתב האישום, בתאריך 5/10/14 שעה 03:40 נהג המשיב ברכב פרטי בכביש 6 במהירות של 185 קמ"ש (לאחר הפחתה).

4.המאשימה עותרת לפסילת רשיונו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. לטענתה, מעיון בחומר הראיות עולה, כי מדובר בנהג צעיר, המחזיק ברשיון נהיגה אך משנת 2011, אשר צבר לחובתו 4 הרשעות קודמות וכי הוא מסוכן לשלום הציבור וקיים יסוד סביר לחשש, שהמשך נהיגתו תסכן את שלום הציבור והמשתמשים בדרך.

5. ב"כ המשיב לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה אלא טענה רק ביחס למסוכנותו של המשיב, שאינה גבוהה. לטענתה, העבירה המיוחסת למשיב בוצעה בשעת לילה בכביש 6 בה המהירות המירבית המותרת היא גבוהה ולפיכך בהתחשב בשעה, בסוג הכביש והמהירות המותרת בו, המשיב היווה סיכון בעיקר לעצמו.

עוד טענה ב"כ המשיב כי רשיונו נפסל ממועד העבירה עד היום, זה למעלה מחמישה חודשים ודי בפרק זמן זה כדי להוות "תקופת צינון" עבור המשיב ולפיכך מבקשת שלא להאריך הפסילה.

6. בבוא ביהמ"ש לדון בבקשה לפסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים, על ביהמ"ש לשאול עצמו תחילה האם ישנן ראיות לכאורה. אם התשובה לשאלה זו הינה חיובית, עליו לבחון האם מדובר בנהג מסוכן שיש בהמשך נהיגתו כדי לסכן את הציבור.

7. מחומר החקירה עולה, כי מהירות נסיעת רכבו של המשיב נמדדה בממל"ז והתקבלה תוצאה של 190 קמ"ש במרחק מדידה של 270.4 מטר. השוטר שהפעיל את הממל"ז ציין, כי הממל"ז נבדק על ידו בתחילת המשמרת כנדרש ונמצא תקין. כן ציין, כי הכביש היה יבש, הראות טובה וכי שמר קשר עין רציף עם המשיב עד לעצירתו.

8. לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבתיק, הנני סבורה כי יש די ראיות לכאורה כמפורט לעיל שהמשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו, היינו נהיגה במהירות מופרזת של 75 קמ"ש מעל המותר.