בפ"ת 31595-06-14 מדינת ישראל נ' נעיראת

1.זוהי בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים כנגדו, בגין עבירות של הפקרה לאחר פגיעה, עבירה לפי סעיף 64א(2) לפקודת התעבורה, (נוסח חדש) ונהיגה ללא ביטוח תקף, עבירה לפי סעיף 2(א) ו-(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל - 1970.

2.על פי כתב האישום שהוגש כנגד המשיב, ביום 21/04/14 בעת שהמשיב נהג ברכב ביפיע, ובהגיעו למעגל תנועה, הגיח לפתע מצדו קטין, יליד 1995, רכוב על אופניו; המשיב פגע בקטין וזה נפל עם האופניים לצד הכביש. מיד לאחר מכן, עזב המשיב את המקום בנסיעה מהירה, מבלי להזעיק עזרה או למסור את פרטיו. הקטין פונה לבית החולים ושם אובחן כי הוא סובל משבר ברגלו הימנית.

3.בבקשה לפסילת הרישיון שהוגשה מכוח סעיפים 45(א) ו-46 לפקודת התעבורה, נטען כי הממצאים החמורים המיוחסים למשיב, מצביעים על מסוכנות הנובעת ממנו לציבור עוברי הדרך, שעה שהוא אוחז בהגה, ועל כן, יש להגן על הציבור מפניו ומפני נהגים שכמותו. עוד צוין בבקשה, כי למשיב שתי הרשעות קודמות בתעבורה.

4.ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה כנגד מרשו, אולם טען כי לא הוכחה מסוכנות, המצדיקה פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

דיון והכרעה:

5.אין מחלוקת כי המשיב היה מעורב בתאונה, שהאחריות לה איננה מיוחסת לו. מסוכנותו נלמדת, לעמדת התביעה, מתוך המפורט בכתב האישום: העובדה שהמשיב המשיך בדרכו לאחר הפגיעה, בנסיעה מהירה מבלי שעצר ודאג לפינוי הנפגע, ובנוסף - נהג ללא ביטוח תקף, עובדה המלמדת על זלזול ואי כיבוד החוק.

6.מנגד טוען ב"כ המשיב, כי מדובר בבחור צעיר, כבן 22, אשר נהג ברכבו של אביו, ולכן אין להסיק לחובתו, מתוך העובדה שהביטוח לא היה בתוקף. עוד נטען, כפי שמסר גם המשיב בחקירתו, כי המשיב עצר, אך המשיך בנסיעה כיוון שאנשים שהיו במקום החלו לרוץ לכיוונו והוא חשש לכוונותיהם.

ב"כ המשיב הוסיף וציין, כי המשיב התקשר מיד לאחר התאונה לאביו, סיפר לו אודות שקרה וחזר מיד לזירת האירוע. לדבריו, מדובר בשכנים המכירים זה את זה, לא הייתה למשיב כל כוונה לנסות להתחמק מן הדין ולברוח, ותגובתו נבעה מגילו הצעיר, העדר הניסיון והחשש שתקף אותו.