בפ"ת 3070-05-16 מדינת ישראל נ' ולסוב

בפני בקשה להארכת פסילתו של המשיב לפי סעיף 47(ט) ו- 50 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה").

הבקשה מתבקשת בנוגע לצו פסילה מנהלית אשר ניתנה ביום 22.4.16 כנגד המשיב ל- 30 ימים שלא להחזיק או לקבל רישיון נהיגה וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, עלפי סעיף 47(ה)(5) לפקודה.

הצו ניתן בהקשר לדוח מס' 20250475728 ואשר מייחס למשיב עבירה של נהיגה בשכרות, לאחר שזה סירב לבצע בדיקות נשיפה בכך שהכשיל את הבדיקה בהתנהגותו ובעצם מיוחסת לו עבירה זו מכוח החזקה המשפטית.

המבקשת מבקשת להמשיך ולפסול את המשיב מכוח חזקה זו, שכן לדעתה השכרות המיוחסת על פי חזקה זו מציבה את שכרותו של המשיב ברף הגבוה ומכאן שהינו מסוכן בהמשך נהיגתו. המשיב באמצעות ב"כ מבקש שלא לפוסלו שכן לא סירב לביצוע הבדיקות ועשה ככל אשר נדרש.

דיון והכרעה:

קודם שבית המשפט יחליט בבקשה זו, על בית המשפט לבחון האם בתיק קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב ובהמשך האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את הציבור.

ראיות לכאורה:

ב"כ המשיב טען ארוכות כנגד הראיות לכאורה, טען כי לא מדובר בסירוב כי אם בניסיון כושל של המשיב לנשוף, שכן חלה מס' ימים קודם לכן בקוצר נשימה ואף נטל תרופות (כך על פי המרשמים),

וכי קיבל 9 ימי מחלה בגין כך, לא היה מסוגל לעבוד ומשכך הרי שיש לזה קשר ישיר על יכולתו לנשוף ואין לראות בכישלונו – כסירוב. בעניין זה הגיש הסנגור מסמכים רפואיים (במ/1).