בפ"ת 2813-03-15 מדינת ישראל נ' שמאילוב

הבקשה וטענות הצדדים

לפניי בקשה לפסילתו של המשיב עד תום ההליכים נגדו לאחר שהוגש בעניינו כתב אישום בעבירה של נהיגה במהירות של במקום בו מותרת מהירות מרבית של 50 קמ"ש (רח' יפו חיפה חיפה), עבירה מיום 22.02.15.

המבקשת חזרה על האמור בבקשה, טענה לקיומן של ראיות לכאורה והגישה את חומר החקירה.

הפנתה לחומרת העבירה, והעובדה כי המשיב נהג במהירות הגבוה פי שניים מהמהירות המותרת בדרך עירונית וכל זאת כשהוא נוהג ברכב ציבורי. הפנתה לעברו התעבורתי של המשיב הכולל 16 הרשעות קודמות ביניהן עבירה של נהיגה בשכרות משנת 2013.

המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה. טען כי במעמד האירוע לא הוצגה לו המהירות הנטענת. כפר בתקינות מכשיר המדידה לאחר שלא נרשם מספרו של עמוד התאורה עליו בוצעו בדיקות התקינות בתחילת המשמרת. עוד טען כי לא הוכח כנדרש כי מדובר בדרך עירונית מאחר ולא נבדק קיומם של תמרורים מכיוון כביש 22 . אשר לעברו התעבורתי של המשיב טען כי רובו המכריע בעבירות מסוג ברירת משפט ואין לחובתו הרשעה בעבירת מהירות. עוד ציין היה לבדו במונית ולא סיכן נוסעים. הדגיש כי פרנסתו תלויה ברישיונו כנהג ולא יהיה זה מידתי להורות על פסילתו טרם קביעת אשמתו.

ראיות לכאורה

בשלב זה די בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי טענות הצדדים אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

מרישומי המפעיל עולה כי בוצעו בדיקות תקינות בתחילת ובסיום משמרת וכן מולאו כל הסעיפים הנדרשים על מנת לוודא מדידה תקינה. מעבר לנדרש, במעמד קבלת הדו"ח המשיב לא טען למהירות אחרת ותגובתו היתה: "לא שמתי לב למהירות, אני באמת מצטער מה אני יעשה זה העבירה היחידה שלי פשוט יש מישהו שהייתי צריך לקחת אותו דחוף". יש בדברי המשיב כדי לחזק את ראיות המבקשת.