בפ"ת 2311-02-16 מדינת ישראל נ' איבננקו

לפניי בקשה לפסילת המשיב מקבלת או החזקת רשיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

הבקשה הוגשה בעקבות הגשת כתב אישום כנגד המשיב במסגרתו מיוחסת לו עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב לבדיקת שכרות.

המדובר בעבירה מיום 28.1.16, ובעקבותיה נפסל רשיונו של המשיב מנהלית בידי קצין משטרה באותו יום למשך 30 יום. הבקשה נדונה בפניי ביום 24.2.

במסגרת הדיון טען הסנגור להיעדר קיומן של ראיות לכאורה לעבירה. עיינתי בנסיבות המקרה ובחומר שהוגש ואין דעתי כדעתו.

ראשית, רכבו של המשיב לא נעצר לבדיקה אקראית, אלא שדרך נהיגתו של המשיב עוררה את חשדם של השוטרים שכן הרכב "נסע בזיגזג ועבר מנתיב לנתיב" לדבריהם. כאשר נעצר המשיב עלה ממנו ריח אלכוהול חזק, והוא לא שיתף פעולה עם השוטרים ולא ביצע בדיקת נשיפון. בהמשך נערכה לו בדיקת מאפיינים בה נכשל בכל המבחנים והשוטר יוסף עבו רשם בדוח שערך כי התרשם מהמשיב מצוי תחת השפעת אלכוהול כבדה.

למשיב נערכה בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף ולפי רישומי השוטרים המשיב הכשיל את הבדיקה בכך ששאף אוויר ולא נשף. עיון בפלטי המכשיר מגלה כי המשיב נשף כמויות אפסיות של אוויר של 0 או 0.1 ליטר אוויר נשוף, כאשר נשיפה תקינה הינה של 2 ליטרים.

הסנגור טען ל"כשלים ראייתיים" אך לא מצאתי כי בטיעוניו יש בכדי להשמיט את הבסיס תחת ראיות המאשימה בשלב זה. הוצג מסמך רפואי בדבר תרופות אותן נוטל המשיב, אולם לא הוצג מסמך המסביר מה הן תרופות אלה ומדוע לא יכול המשיב לנשוף כלל. לכאורה כישלון מוחלט מלנשוף מצביע על קושי נשימתי בדרגה גבוהה ביותר המצריך טיפול רפואי קבוע ואין מדובר בתוצאה היכולה להיות מוסברת במגבלה רפואית או אף מחלת נשימה "רגילה".

המשיב לא טען בפני השוטרים או הקצין כי נכשל בבדיקה עקב בעייה רפואית, ולא ביקש בדיקה שאינה כוללת נשיפת אוויר. המשיב אף סירב לענות על שאלות באשר לשתיית אלכוהול על ידו.

למרות טענת הסנגור כי מדובר במי שאינו דובר עברית תקינה, אין להתעלם מכך שהמשיב נמצא בישראל למעלה מ – 20 שנה, ובוודאי שאין דינו כדין עולה חדש ואינו דובר את השפה.