בפ"ת 1549-06-14 מדינת ישראל נ' דאו

הבקשה וטענות הצדדים

1. לפניי בקשה לפסילתה של המשיבה עד תום ההליכים נגדה לאחר שהוגש נגדה כתב אישום בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, אי מתן זכות קדימה, פנייה שלא בבטחה וגרימת נזק. על פי עובדות כתב האישום ביום 19.03.13 בשעה 22:10 נהגה המשיבה ברכב פרטי מסוג אופל בדרך אלנבי מכיוון מערב למזרח. באותה העת נסע בכיוון הנגדי קטנוע מסוג פיאג'ו נהוג בידי מר מוחמד עלאונה ז"ל (להלן: "המנוח"). משהגיעה המשיבה לצומת הרחובות אלנבי ולוחמי הגטאות, פנתה שמאלה שלא בבטחה בכך שלא נתנה זכות קדימה לקטנוע שהגיע ממול, חסמה את דרכו והקטנוע פגע עם חזיתו בדופן אחורית ימנית של הרכב. כתוצאה מהתאונה נגרמו למנוח חבלות קשות, הוא פונה לבית החולים ושם נקבע מותו.

    

2. מיד לאחר התאונה נפסלה המשיבה מנהלית למשך 90 ימים ובתאריך 09.06.14 הוגשו כתב אישום ובקשה זו.

    

3. לטענת המבקשת התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותה של המשיבה אשר לא היתה ערה לתנועה בכיוון הנגדי ופנתה שמאלה מבלי לתת זכות קדימה למנוח אשר הגיע בנסיעה בנתיב הנגדי ויש בנסיבות התרחשות התאונה כדי ללמד על מסוכנותה של המשיבה. עוד טענה כי אין בעברה הנקי של המשיבה, בזמן שחלף ממועד סיום הפסילה המנהלית ועד להגשת בקשה זו וברשלנותו התורמת של המנוח, ככל שקיימת, כדי להפחית ממסוכנותה של המשיבה. תמכה טענותיה בפסיקה רלוונטית.

    

4. לטענת המשיבה לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתה. לחילופין טענה כי גם אם אלו קיימות, מדובר בראיות מוחלשות נוכח רשלנותו התורמת המשמעותית של נהג הקטנוע אשר לא החזיק ברישיון נהיגה לקטנוע, נהג תחת השפעת סמים, בקטנוע ללא מערכת בלמים תקינה ובמהירות העולה על המהירות המותרת. בנוסף טען כי יש בעובדה שהמשיבה נעדרת כל עבר תעבורתי ובתקופה שחלפה ממועד סיום הפסילה המנהלית ועד היום מבלי שביצעה כל עבירות תעבורה, כדי ללמד על היעדר מסוכנות.

    

   דיון והכרעה:

5. בהתאם לסעיף 64ב. (א) פקודת התעבורה יש להורות על פסילת רישיונה של מי שהואשמה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, אלא אם שוכנע בית המשפט כי אין בהמשך נהיגת המשיבה סכנה לציבור. למעשה נקבעה חזקת מסוכנות והנטל עובר למשיבה להוכיח אחרת. מדובר בנטל כבד נוכח הצורך להגן על הציבור מי שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית.