מדינת ישראל נ' משקוביץ

 בפני בקשה להארכת פסילה מנהלית עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב, על פי סעיף 47 (ט) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

ביום 1.7.18 ניתן כנגד המשיב צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לדוח שמספרו 2321011393, המייחס למשיב עבירה של נהיגה בשכרות, לאחר שבגופו נמצאו 267 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, בבדיקה שנערכה לו במכשיר "ינשוף".

המבקשת ביקשה לפסול את רשיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. לטענתה המדובר במשיב אשר הינו משתייך לאוכלוסייה מיוחדת, בהיותו נהג צעיר אשר גילו פחות מגיל 24 ועל כן ולפי רמת האלכוהול הנאכפת- 50 מק"ג, הרי שנמצאה רמה של למעלה מפי 5 מהמותר.

המשיב ביקש שלא לפסול את רשיונו.

דיון והכרעה

על בית המשפט אשר דן בבקשה מעין זו, לבחון שני נדבכים, האחד- קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, והאחר, עליו לקבוע האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה כי, ביום 30.6.18, בשעה 03:46 לערך, נהג המשיב על גבי אופנוע בעיר תל אביב ברחוב החרש ובסמוך לבית מספר 8, כשנעצר לבדיקת אקראית במחסום שכרות אשר הוצב במקום.