בפ"ת 1302-05-15

בקשה להארכת פסילה עד לתום ההליכים המשפטיים, ואף לתקופה העולה על שישה חודשים, שהוגשה לפי הוראות סעיף 47(ט) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן-פקודת התעבורה), וזאת בהמשך לפסילתו המנהלית של המשיב על ידי קצין משטרה למשך 30 ימים, החל מיום 24.4.15.

°

נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב'(א) ו- 39א' לפקודת התעבורה.

על פי חומר הראיות הלכאורי, ביום 21.4.15, שעה 00:40, נהג המשיב בתל אביב, ונעצר במחסום שכרות. מפיו נדף ריח אלכוהול חזק, והמשיב טען כי שתה 3-4 כוסות וודקה. המשיב נכשל בבדיקת ה"נשיפון", ונכשל באופן גורף במבדק המאפיינים. במבחן העמידה התנדנד, במבחן הליכה על הקו לא הצמיד עקב לאגודל וחרג מהקו, ובמבחן הבאת אצבע לאף, השתמש ביד הלא נכונה. בבדיקת נשיפה נמדד בגופו של המשיב ריכוז של 750 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

בבקשה להארכת הפסילה נטען כי המשיב מחזיק ברישיון נהיגה החל משנת 2013, והוא בגדר "נהג חדש", ואף "נהג צעיר", שטרם מלאו לו 24 שנים. אין לחובתו הרשעות קודמות בתעבורה, אך לחובתו הרשעה בתחום הפלילי בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור.

המבקשת הוסיפה כי לאור חומרת העבירה, וותק נהיגה קצר וכמות האלכוהול הגבוהה שנמצאה בגופו של המשיב, יש בנהיגתו משום סכנה לציבור המשתמשים בדרך.

בא כוח המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אך טען לחוסר התאמה במספר המכשיר שצוין בשני פלטי הנשיפה, אולם כשעיינתי בפלטים המקוריים מצאתי כי לא קיימת אי התאמה כאמור.

עוד הוסיף כי המשיב נהג לכאורה בשכרות, אך לא ביצע עבירות נלוות כלשהן. לטענתו, די בפסילתו המנהלית של המשיב למשך 30 ימים וכן בהודעת איסור השימוש ברכב למשך 30 ימים, כדי להרתיע את המשיב ולהעמיד אותו על חומרת מעשהו. המשיב הוא חייל, אין לחובתו עבר תעבורתי, ועליו הנטל לסייע למשפחתו עקב קשיים כלכליים. לפיכך, ראוי להסתפק בפסילה שריצה עד כה.

דיון והכרעה :

במקרה דנן אין חולק בדבר קיומן של ראיות לכאורה, והמחלוקת נסובה על מסוכנותו של המשיב ,והצורך בהמשך פסילתו מנהיגה.