בפ"מ 9387-02-17 ד.א. נ' מדינת ישראל

הבקשה וטיעוני הצדדים

1. לפניי בקשה לביטול פסילתה המנהלית של המבקשת למשך 30 ימים בגין ביצוע עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה מיום 11.02.17. ב"כ המבקשת חלק על קיומן של ראיות לכאורה, טען כי הבדיקה לא נעשתה במקום העצירה והשוטרת המתנדבת שעצרה אותה לא ציינה בדו"ח אם פקחה על המבקשת עד לביצוע הבדיקה. בנוסף טען לאי דיוקים וסתירות ברישומי הזמנים. אשר למסוכנותה של המבקשת טען כי זו מצויה ברף הנמוך לאור כמות האלכוהול הגבולית ועברה התעבורתי שאינו מכביד. כן הפנה לנסיבותיה האישיות של המבקשת אשר בעצמה העידה עליהן בהרחבה והביעה צער וחרטה על האירוע.

    

2. המשיבה התנגדה לבקשה. טענה לקיומן של ראיות לכאורה והפנתה לחומר החקירה. הדגישה חומרת העבירה והפנתה לעברה התעבורתי של המבקשת הכולל 15 הרשעות קודמות. הפנתה לדו"ח המאפיינים וכישלונה של המבקשת בחלק ממבחני הביצוע.

    

   ראיות לכאורה

3. לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. כל טענות המבקשת, דינן להתברר במסגרת שמיעת התיק העיקרי ואין בהן כדי לכרסם בראיות הקיימות. רישומי השוטרים בכל הנוגע לסדר ומהלך התרחשות האירועים מפורטים ולא מצאתי בהם כל סתירות, גם לא ביחס לרישומי הזמנים. בדוחות הפעולה השוטרים סימנו מפורשות כי פקחו על המבקשת שלא שתתה, אכלה, הקיאה או עשנה עד לביצוע הבדיקה. יצוין כי המבקשת עצמה לא טענה זאת.

    

   בסופה של הבדיקה אשר בוצעה באמצעות מכשיר נשיפה תקין שעבר בדיקות כיול בתחילת ובסיום המשמרת, הופק פלט נשיפה תקין המצביעה על כמות של 320 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף ודי בכך כדי לבסס את עובדות כתב האישום במידה הנדרשת בשלב זה.

    

   שאלת המסוכנות וקיומה של עילת פסילה

4. נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה ביותר שיש בה כדי להוות סכנה של ממש לציבור המשתמשים בדרך ופסילה מנהלית מהווה את אחת הדרכים היעילות לשמירה על ציבור המשתמשים בדרך . בנוסף, יש בה כדי להרתיע נהגים אחרים מביצוע עבירות דומות.

   עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו ואת מסוכנותה של המבקשת יש לבחון גם לאור נסיבות ביצוע העבירה ועברה התעבורתי.