בפ"מ 8206-12-14 ח'ליל נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 24.12 למשך 60 ימים לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים.

בבקשתו לא העלה המבקש טיעון עובדתי והתמקד בטיעון בדבר הצורך ברשיון הנהיגה לפרנסתו.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

בחקירה במשטרה מסר המבקש כי התאונה ארעה באשמת הרכב השני, אשר סטה מהנתיב לכיוונו, ושלל את האפשרות כי רכבו הוא שסטה שמאלה. בנו ואשתו של המבקש אשר נסעו עימו לא יכלו לשפוך אור עות התאונה והעידו במשטרה כי אינם יודעים כיצד התרחשה.

לא מצאתי בתיק עדות של הנהגת המעורבת, אשר משום מה אף רשיונה ניטל ממנה ומצוי בתיק החקירה, וזאת בלא הסבר או החלטה.

על פי סקיצה שערך הבוחן התאונה התרחשה בנציב נסיעת הרכב המעורב, כך שלכאורה רכבו של המבקש הוא שסטה מנתיבו, אולם דוח בוחן עדיין לא נערך.

בנסיבות אלה ניתן לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של המבקש, אולם מדובר בראיות חלקיות בלבד ויש לבצע עוד פעולות חקירה והשלמת דוח הבוחן.