בפ"מ 7681-08-16 זהר נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מינהלית ולביטול איסור שימוש ברכב, אשר הוטלו על המבקש בעקבות חשד שעבר עבירה של נהיגה בשכרות. המבקש נפסל ע"י קצין משטרה למשך 30 יום מלהחזיק רשיון נהיגה, וכן הוטל על אביו , הבעלים של הרכב, איסור שימוש ברכב, בו נהג, לתקופה של 30 יום.

כעולה מחומר הראיות, בתאריך 29.7.16 בשעה 00:32 , נסע המבקש ברחוב הנמל בחיפה, ברכב פרטי מסוג סקודה. המבקש נהג, כאמור, בהיותו שיכור, בכך שסרב לתת דגימת אוויר נשוף לפי דרישת שוטר.

במסגרת הדיון שהתקיים בפני ביום 21.8.16 טען ב"כ המבקש כי השוטרים לא הסבירו למבקש את מהות הסירוב לביצוע בדיקת השכרות. הוא עוד טען כי לאחר שהמבקש נעצר על ידי השוטרים הוא חש ברע וטען בפני השוטרים כי אינו יכול לבצע את בדיקת הינשוף וביקש לפנות לבית החולים. ב"כ המבקש הגיש תוצאת בדיקת דם שנערכה למבקש בבית החולים אשר הראתה כי המבקש אינו שיכור וטען כי יש לקבל את הבקשות על סמך תוצאת הבדיקה האמורה. כמו כן , במסגרת הדיון נחקרו המבקש ואביו. המבקש חזר על טענתו כי חשש להיבדק במכשיר הינשוף וכי חש ברע וביקש להתפנות לבית החולים. אביו של המבקש

ציין כי הרכב משמש את בנו כדבר שבשיגרה , וכי הוא מזהיר את בנו באופן כללי לבל יבצע עבירות תעבורה ברכב.

המשיבה מתנגדת לבקשה. היא ציינה כי המבקש עשה דין לעצמו וביצע את בדיקת הדם לאחר שטען בפני השוטרים כי אינו מאמין במכשיר הינשוף. לעניין הבקשה להחזרת הרכב, טענה המשיבה כי המבקש משתמש ברכב כדבר שבשגרה וכי אביו של המבקש לא עשה כל שניתן כדי למנוע את ביצוע העבירה.