בפ"מ 764-09-14 בני עאדל ג'באלי חב' לעבודות עפר ופיתוח - נצרת בע"מ נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 57 ב' לפקודת התעבורה להוראת על ביטולה של הוראת איסור שימוש מיום 31.08.2014 שהוטלה על רכב מספר 101461, מכבש משולב בומאג (להלן: "הרכב"), שהיה נהוג בידי נור עבד סלימאן (להלן: "הנהג") שהינו עובד זמני של המבקשת.

2.הודעת איסור השימוש ניתנה לאחר שהנהג נתפס נוהג ברכב בשטח עפר כשהוא אינו מורשה לנהיגה. מדובר בקטין בן 16.5 אשר הוא בנו של עובד קבוע של המבקשת.

3.טענת המבקשת היא כי היא לא נתנה אישור לנהג לנהוג ברכב. מדובר ברכב מיוחד, מכבש לסלילת כבישים, במשקל של 21 טון אשר היא לא העלתה על דעתה כי מי שאינו מורשה לרכב ינהג בו ואף לא בשטח עפר. לדברי המבקשת הרכב המתין למוביל בכדי להגיע לאתר עבודה אחר ומפתחות הרכב היו מחוץ לרכב ליד השמשה. ככל הנראה הנהג שהיה מרוחק 600 מטרים ממשרדי המבקשת התעצל כדברי מנהל החברה לצעוד את המרחק ועל דעת עצמו ובניגוד מוחלט להנחיות לקח את הרכב ונסע בו.

4.טוענת המבקשת כי בשל השבתת הרכב נגרם לה נזק כלכלי כבד והכל בעטיו של מי שהוא למעשה בנו של עובד קבוע בחברה שעובד בחברה בעבודות זוטריות וזמניות.

5.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה בצדק כי הסיכון הנובע מנהיגת רכב ע"י הנהג הוא גבוה שכן אין לו את הכישורים הבסיסיים לנהיגה מחד ומאידך מדובר ברכב המהווה סיכון מעצם גודלו ומשקלו לכל מי שמצוי בסביבה.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שנוגע לעבירה שביצע הנהג, החלטתי לקבל את הבקשה באופן חלקי וזאת לפנים משורת הדין, בשים לב לנחיצותו של הרכב למבקשת ובשים לב לזיקה המרוחקת שבין הנהג והמבקשת ועל מנת שהפגיעה הכלכלית במבקשת תהיה מידתית.

7.לא מיותר לציין כי לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהונח בפניי, שוכנעתי שיש מספיק ראיות לכאורה לחובת הנהג באשר לעצם הנהיגה. משהתקיימו ראיות לכאורה יש לבדוק האם בשים לב לזיקה שבין הנהג למבקשת יש מקום להורות על ביטול הודעת איסור השימוש או קיצורה.

8.לנוכח האמור לעיל, אני מורה על קיצור תקופת איסור השימוש המינהלי ברכב ומעמידה אותו על 10 ימים כך שהרכב יוחזר לבעליו בתאריך 10.09.2014 בשעה 08:30.

9.המזכירות תשלח עותק מהחלטתי זו לצדדים ולב"כ המבקשת בפקס מספר 04-6451551.