בפ"מ 7543-06-16 אבו כף נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית ולביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר ניתנה למבקש לאחר שלכאורה נהג ברכב במהירות של 140 קמ"ש (135 לאחר הפחתה) מקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש ולאחר שלכאורה באותו המעמד הסיע 4 נוסעים ברכבו בעודו נהג חדש מתחת לגיל 21 ומבלי שמלווה כדין יושב לצידו.

ב"כ המבקש טען בליבת טיעוניו כנגד הראיות תוך שהדגיש כי לגרסת המבקש היו ברכב שני נוסעים בלבד ולא ארבעה כפי שכתבו השוטרים.

עוד הובהר לבית המשפט הצורך של המבקש ברישיון לצורכי פרנסתו וכן נטען כי הרכב משמש אף הוא כמקור פרנסה.

ב"כ המדינה טען לקיומן של ראיות לכאורה, וסבר כי לא נפל כל פגם בהליך המנהלי.

דיון והכרעה –

קריאת תיק הראיות מראה כי שני שוטרים הבחינו (כל אחד בנפרד ובתיעוד נפרד) כי לצידו של המבקש ישב אדם כבן 18 (פרטיו נרשמו) ובספסל האחורי של הרכב ישבו עוד שלושה (אף הם לפי התאור כבני 18-19) אשר עזבו את הרכב והמקום רגלית לאחר שזה עוכב.

זהות יושבי הרכב בספסל האחורי אינה מהותית לשלב משפטי זה.

די כי שני שוטרים ציינו בכתב כי המבקש הסיע 4 נוסעים ברכבו ומי שיושב לצידו אינו עונה להגדרת מלווה בחוק כדי שניתן יהיה לקבוע כי בידי המדינה ראיות מספיקות לכאורה.

טענות המבקש מקומן עת ישמע התיק העיקרי ולשלב משפטי זה די בהחלט בראיות שהציגה המדינה.

המבקש נהג רכב במהירות של 135 קמ"ש ללא מלווה כדין ובעודו מסיע לכאורה 4 בני אדם.

המדובר בהתנהגות הנוגדת את החוק בצורה בוטה, אגב יצירת סיכון רב למבקש עצמו, ליושבי רכבו ולסביבתו.

ההליכים המנהליים אשר ננקטו סבירים לחלוטין, עולים בקנה אחד עם הוראות החוק וניתנו בסמכות.