בפ"מ 7314-01-16 חידר נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 20.1 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו עבירה של עקיפה בדרך לא פנויה.

המבקש הכחיש את ביצוע העבירה- אשר בוצעה לכאורה ביום 16.1 – וטען כי נודע לו עליה רק בדיעבד, ביום 19.1, כאשר הוזמן לתחנת המשטרה. הסנגור הוסיף וטען כנגד התנהלות המשטרה אשר רשמה הן בהליך השימוע והן בדוח ההזמנה לדין כאילו העבירה בוצעה ביום 20.1, מועד שגוי לכל הדיעות. עוד טען הסנגור כי נימוקו של הקצין "התחמקות מאחריות על המעשה" אינו מצדיק פסילה מנהלית. מעבר לכל האמור הוסיף המבקש וטען כי עברו אינו מכביד ואינו מצדיק פסילת רשיון.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, והראייה המרכזית היא דוח הפעולה שערך קצין המשטרה אדם פארס, לפיו הבחין ברכבו של המבקש ביום 16.1, כשהוא מבצע עקיפה תוך סטייה חדה בין נתיבי הנסיעה באותו כיוון (מערב), ומחייב את הקצין עצמו, כמו גם נהג שנסע מימינו, לבלום את רכבם על מנת למנוע תאונה. הקצין מתאר כי לאחר שהבחין בעבירה סימן לנהג לעצור, אך זה התחמק בנסיעה על השול ופנייה לכיוון דיר אל אסד.

הקצין פארס מתאר כי איתר את בעל הרכב לפי מספרו וניסה ליצור עימו קשר, ובהמשך, ביום 20.1 הגיע לתחנת משטרת כרמיאל שם "זיהה בוודאות" את המבקש כמי שנהג ברכב במועד הרלוונטי.

אכן בטופס השימוע ובדוח ההזמנה לדין צוין תאריך לא נכון של העבירה, אולם מובן כי מדובר בטעות רישום בלבד. בפירוט הנסיבות שנרשמו בדוח ההזמנה לדין נרשם כי מדובר בעבירה מיום 16.1, ואילו תאריך ושעת העבירה שבטופס השימוע זהים למועד השימוע עצמו, כך שמובן שזוהי טעות ברישום ותו לאו.

ההתנהגטת המיוחסת למבקש הינה חמורה, אולם לאו דווקא בהקשר של העקיפה, שבוצעה בלא מעבר לנתיב הנגדי, אלא שלכאורה הנסיבות מצביעות על נהיגה בקלות ראש ועל אי ציות לאות או הרואות שוטר. עבירה של נהיגה בקלות ראש, בניגוד לסעיף 62(3) מקימה סמכות לפסילה מנהלית, אולם עבירה זו לא נזכרת כלל בדוח ההזמנה לדין ובנימוקי הקצין, ולא ברור אם תיכלל בכתב האישום.