פלקוביץ' נ' מדינת ישראל

הבקשה וטענות הצדדים:

לפני בקשה לביטול פסילתו המנהלית של המבקש למשך 60 ימים בעקבות תאונת דרכים עם נפגעים.

ב"כ המבקש טען שתי טענות מקדמיות:

1.השימוע שנערך למבקש נערך שלא כדין, וזאת מאחר שהמבקש זומן לשימוע רק בחלוף 10 ימים מרגע התאונה, וזאת בניגוד לסעיף 47(ד) לפקודת התעבורה התשכ"ה – 1963, (להלן: "פקודת התעבורה").

2.מטופס השימוע לא ניתן לדעת מה דרגת הקצין הפוסל, ועל כן צו הפסילה פגום ויש להורות על השבת הרישיון למבקש.

לגופו של עניין טען ב"כ המבקש, כי בתיק לא קיימות ראיות לכאורה להגשת כתב האישום כנגד המבקש וכי המבקש לא היה זה שגרם לתאונה, אלא התנהגותו הרשלנית של נהג האופנוע, כאשר ניסה לעקוף את רכב המבקש בזמן שהאחרון פנה פניית פרסה בכביש.

לעומת זאת טענה ב"כ המשיבה, כי הדרישה, לפיה השימוע יתקיים תוך 3 ימים מאירוע התאונה היא דרישה המפורטת בסעיף 47(ג) לפקודת התעבורה ונועדה אך ורק למקרים בהם שוטר נוטל רישיון נהיגה במקום. בעניין זה הפנתה ב"כ המשיבה לבפ"מ (פתח תקוה) 1062-07-16 ששם נדונה שאלה דומה.

באשר לזהות האדם שערך שימוע למבקש – טענה ב"כ המשיבה כי מדובר בקצין, אך על אף ההפסקות שניתנו לה, לא הביאה כל מסמך ואף לא הצהירה מה דרגתו של אותו הקצין שהחליט על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש.

באשר לראיות לכאורה נטען, כי יש בתיק ראיות מספיקות כדי להצדיק הגשת כתב אישום כנגד המבקש, וחומר הראיות מצביע על כך שהמבקש היה הגורם לתאונה כאשר חסם את נתיב נסיעתו של נהג האופנוע בעת שהמבקש ניסה לעשות פרסה במקום.

דיון והכרעה: